בתוך יומיים זה קרה. אמיר קס ורון לובש, המנהלים הישראלים של קרן ההשקעות מרקסטון, הבינו שהגולל נסתם על אליוט ברוידי, יו"ר הקרן והשותף האמריקני שלהם, ברגע שהודה במתן שוחד לצורך גיוס ההון לקרן. היה להם ברור שהם חייבים להחליף אותו במהירות כדי לשמור על הקרן, ושמאוד רצוי שהמחליף יהיה בעל יכולת שכנוע וקשרים מאוד טובים בארה"ב ובעיקר בעל השפעה על המשקיעים של מרקסטון ועל הממשל.
דני גילרמן, הידיד הוותיק שלהם, היה בחירה טבעית.
ההצעה הרשמית למנות את גילרמן ליו"ר הייתה מיידית והמינוי נסגר בתוך זמן קצר. לאחר מכן. הקשרים של גילרמן בארצות הברית - במיוחד מהימים בהם כיהן שימש שגריר מוערך באו"ם - הם כמו אוויר לנשימה למרקסטון. גם לאחר תום כהונתו באו"ם, שמר גילרמן על קשרים עם המגזר העסקי והממשל בארה"ב. רק בסוף השבוע האחרון חזר משהות בניו-יורק, שנוצלה לפגישות עסקיות ולכנס השנתי של אגודת הידידות ישראל אמריקה, לצד בכירים בהם הנגיד סטנלי פישר, מיקי פדרמן וחמי פרס.
גילרמן החל להשתלב במגזר העסקי ב-1969, כשהקים, ניהל, והיה שותף בחברות שעסקו ביבוא ויצוא כימיקלים וחומרי גלם לתעשיית המזון ובתחום החקלאות. בין 1985 ל-2003 כיהן כנשיא איגוד לשכות המסחר, הגוף המייצג את מגזר המסחר והשירותים בארץ. בישראל.
בנוסף, שימש דירקטור בבנק לאומי, בבנק הבינלאומי הראשון ובבנק ישראל. ב-2003 הוא מונה לשגריר ישראל באו"ם ופרש מפעילותו העסקית. ב-2005 הוא מונה בנוסף גם לסגן נשיא עצרת האו"ם מטעם מדינות המערב. עם פרישתו מהאו"ם ב-2008, חזר גילרמן למגזר העסקי וניסה להקים קרן השקעות עם מתיו ברונפמן.
בחינת מרקסטון, גילרמן אמור להיות האיש שירגיע את המשקיעים המוסדיים האמריקניים והישראלים, שהתחייבו להזרים לקרן 800 מיליון דולר (מהם הוזרמו כ-600 מיליון דולר). הוא יצטרך להיות בקשר שוטף מולם, ולשכנע שמעתה הכל יתנהל כמו שצריך. הדבר האחרון שמרקסטון צריכה עתה, כעת זה שהמשקיעים יתאגדו וידרשו לפרק את הקרן, או להחליף את מנהליה בחדשים כאלה שלא הייתה להם מעורבות בתקופה שבה הוקמה על בסיס השוחד. גילרמן יהיה האיש שמרקסטון תעמיד מול הגל העכור הזה, שעלול להתרומם מכיוון המשקיעים. המסרים המיידיים שמרקסטון תצטרך להעביר למשקיעים יהיו שהעניינים בשליטה הגונה, ושכספי הקרן יוכשרו ברגע שייסגרו העניינים בין הממשל לברוידי, ולכן האמינות של גילרמן היא נכס חשוב עבורה.
"ההתפתחות האחרונה עם אליוט (ברוידי, א"ק), למרות על-אף שהייתה צפויה, תפסה גם אותי די בהפתעה", סיפר גילרמן בסוף השבוע. "נסעתי לניו-יורק מסיבות אחרות. לא נפגשתי אתו שם", הוסיף. "ההיכרות שלי עם מרקסטון, רון ואמיר היא רבת שנים. אני מכיר גם את המשקיעים שלהם. פעמיים דיברתי בכנסי משקיעים שהם ערכו ובעבר הם בחנו אפשרות שאשתלב בוועדת היועצים שלהם. בחודשים האחרונים היו אלי פניות מכמה קרנות השקעה, לראות אם אני רוצה להשתלב בתחום, שמאוד מעניין אותי", אמר גילרמן.
לפני כשנה, ערב פרוץ המשבר העולמי, ניסו גילרמן ומתיו ברונפמן להקים קרן השקעות שתשקיע בעיקר בחברות ישראליות, בין השאר בתחומי אנרגיה מתחדשת ומים. אלא שהמשבר העולמי היה בין הגורמים שהיקשו על גיוס ההון, ובסופו של דבר ולבסוף הקרן לא קמה.
לא חששת להיכנס לקרן שתדמיתה בעייתית, לאחר שלידתה הוכתמה בחשד לכאורה למתן שוחד?
"אני מכיר את רון וקס הרבה שנים גם מבחינה חברתית. הם פנו אלי ונעניתי בעיניים פקוחות מאוד ובראייה ברורה מאוד של מה שקורה בימים אלה, אבל גם עם הרבה אמון בהם ובמשקיעים שלהם וביכולותיהם. חשבתי שזה אתגר מעניין ומשמעותי, למרות על-אף ההתפתחויות האחרונות. בגדול, אני רואה את ההתפתחויות כמשהו ששייך לעבר, שאני לא קשור אליו. אני מסתכל קדימה".
ניתן להניח, שתתבקש לשכנע משקיעים, למשל, לא לפרק את הקרן. איך תתנהל כיו"ר מנותק מהעבר?
"במרקסטון חושבים שכיו"ר אוכל להביא לקרן הרבה מהקשרים הבינלאומיים שלי, להיות מעורב בחברות קיימות ולתרום מהניסיון שלי. לגבי העבר, אני אומר בכנות זה נושא שאני לא מכיר אותו ולא הייתי מעורב בו. אני לא מכיר את הפרטים, אבל אראה כחלק מהתפקיד שלי כיו"ר של חברה שמעסיקה מעל יותר מ-10,000 עובדים (בחברות שבהן מחזיקה ושותפה הקרן, א"ק), ושהמשקיעים שלה רוצים לראות את השקעתם מושבחת לעשות מה שאוכל כדי לייצב את מרקסטון ולקחת אותה קדימה, למקומות אחרים. אם במרקסטון יחשבו שנכון שאפגש עם משקיעים, להרגיע אותם ולתת להם ביטחון לעתיד, ואם ארגיש שאני יכול לעשות זאת אעשה זאת. לא אוכל לתת הסברים על העבר כי לא הייתי שם, אבל יש לי הרבה מאוד אמון בחברה, למרות מה שקרה".
לא מפריע לך להיכנס לחברה שהנהלתה בבעיית תדמית?
"למיטב ידיעתי - ובדקתי את זה לפני שקיבלתי את ההחלטה - הם (לובש וקס, א"ק) לא נחקרו ולא היו צד לעניין. גם מי שקורא מה שאליוט עשה לכאורה והודה שעשה ואני לא בא בשום אופן להגן על זה, אבל מהיכרות שלי את ההוויה האמריקנית . למיטב ידיעתי רון ואמיר לא היו מודעים לזה ובוודאי לא נחקרו. אני מצטרף לקבוצה שהיא קרן השקעות מאוד גדולה בישראל, עם שורת השקעות מאוד מהותיות. אני מאוד מאמין באנשים, בחברה ובמשקיעים, ובא כדי לקחת אותה קדימה ולא להסתכל לאחור".
מניסיונך, נראה לך הגיוני, שמנהל אחד בקרן לא יודע מה השותף שלו עושה בתחומים המהותיים של פעילות הקרן?
"אני לא רוצה להיכנס לזה. אני מאמין מאוד בהם ובחברה. אני בטוח שזו תקרית לא קלה ושהגל הזה לא פשוט. אני הולך לתפקיד כיוון שהגודל, הפרישה והפוטנציאל איתגרו אותי. אני מעריך שיש פה בעיה שיצטרכו להתמודד אתה, אבל אני רואה את עצמי כחלק מהפתרון לא כחלק מהבעיה".