זעם רב אך עצור בקרב שלושת יושבי-ראש מועצות העובדים של חברות-הבת של כי"ל בנגב - ים המלח, רותם דשנים ותרכובות ברום, לאחר שבשבוע שעבר החליט דירקטוריון כי"ל לאשר למנהלים בחברה אופציות בסך כולל של 203.5 מיליון שקלים. זאת בזמן שהחברה נמנעת, במפגיע, מלקלוט עובדים חדשים במקום אלו שפרשו, נמנעת מלאייש תקנים ואף מתחמקת מלהגדיל לעובדי ים המלח את הפרמיה השנתית על-חשבון החיסכון השנתי של בין 40 ל-60 מיליון דולר כתוצאה מהכנסת מערכת גז למפעלים במקום המערכות הקיימות, של סולר ומזוט.
מזה כחודש מתקוממים עובדי ים המלח על הנהלת החברה בשל מה שהגדיר יו"ר מועצת העובדים שלהם, ארמונד לנקרי, "התנהלות חד-צדדית מצד ההנהלה". התנהלות זו כוללת, כאמור, אי-קליטת עובדים, אי-איוש תקנים ואי-כיבוד סיכום להגדלת הפרמיה השנתית. כל זאת בנימוק המוכר והידוע: אין תקציב!
ההתקוממות הפכה לעיצומים שהופסקו בהוראת בית הדין לעבודה, שלא נעתר לבקשת הנהלת חברת ים המלח לאסור כליל על העובדים לנקוט בעיצומים עד לסוף השנה. אולם ביום ראשון שעבר העניקה ההסתדרות לעובדי ים המלח את ההיתר המיוחל, המאפשר להם לנקוט בעיצומים החל מיום ראשון הקרוב (24.1.10), 14 ימים אחרי מתן ההיתר.
בעקבות ההיתר לנקוט בעיצומים, עבר המו"מ בין מועצת עובדי ים המלח להנהלת החברה הילוך נוסף, אולם ממש בעיצומו של אותו מו"מ קיבלה חברת כי"ל את אישור הדירקטוריון להעניק למנהלים בחברה, למעלה מ-300, אופציות בשווי של 203.5 מיליון שקל, כאשר הנהנים מאותן אופציות, הם ראשי יחידות, ראשי מחלקות, ראשי מערכות, וכמובן מנכ"לים, סמנכ"לים, משנים למנכ"ל וממלאי-מקום מנכ"ל.
העובדה שהנהלת כי"ל לא מצאה לנכון להעניק לעובדים מן המניין את אותה הטבה, גרמה לזעזוע בקרב עובדי שלושת המפעלים הנחשבים לחברות-בת של כי"ל - ים המלח, רותם דשנים וברום. או אז הוחלט, בעצה אחת של שלושת יושבי-ראש מועצות העובדים - לנקרי, שמעון סבן ואבנר בן-סיניור - לפנות לאלפי העובדים ולדווח להם על חומרת המעשה של הנהלת כי"ל. במקביל, פנו השלושה גם למנכ"ל כי"ל, עקיבא מוזס, וקבלו באוזניו על אפלייתם הלא מוצדקת - מוסרית ועניינית. במכתב למוזס פירטו השלושה את תרומת העובדים לחברה, בעיקר בשנתיים האחרונות, שבמהלכן סבל העולם ממשבר כלכלי עמוק ורק בזכות עובדי שלושת המפעלים הצליחה החברה לא רק להתייצב, אלא גם לסיים את השנתיים האחרונות ברווח עתק. עוד כתבו השלושה למוזס, כי הם מצפים ממנו לבחון מחדש את ההחלטה שלא להעניק אופציות לעובדים "הרגילים", כדי למנוע מהם עוגמת נפש.
לדברי לנקרי, למרות שהבעיות של עובדי ים המלח הן קשות יותר מאלו של תרכובות ברום ורותם דשנים, מצאו שני עמיתיו לראשות מועצת העובדים להצטרף אליו למאבק, הן בשל מוסריותו והן בשל העובדה שמדובר בקיפוח ובאפליה הזועקים לשמים. עוד אמר לנקרי, כי הוא תקווה שהנהלות כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט יתעשתו בהקדם ויקבלו את ההחלטות הטובות ביותר לכל הצדדים כדי למנוע אנדרלמוסיה.