בטר פלייס, מיזם המכוניות החשמליות של שי אגסי המעוניין ליצור רשתות ענק של נקודות טעינה כדי ליצור עניין במכוניות חשמליות, צפוי לזכות בהצבעת אמון היום, באמצעות השלמת סבב גיוס הון סיכון בסך 350 מיליון דולר. מתוך הסכום האמור, החברה לישראל הודיעה הבוקר כי תשקיע במיזם בטר פלייס עוד 72 מיליון דולר ובסך-הכל תחזיק ב-30% מבטר פלייס.
HSBC הובילה את סבב הגיוסים עם השקעה בסך 125 מיליון דולר בתמורה לאחזקות של 10% בבטר פלייס. הדבר מעניק לחברה שווי שוק של 1.25 מיליארד דולר. קווין אדסון, ראש מחלקת מימון הון הסיכון ב-HSBC, יצטרף לדירקטוריון בטר פלייס.
אף כי בטר פלייס, ככל הנראה, תזדקק למימון בסך מיליארדי דולרים נוספים, מדובר בצעד חשוב עבור החברה ועבור אגסי, שייסד את החברה ב-2007. "בטר פלייס היא ניסוי אדיר בתחום שיווק ותדלוק מכוניות, והמשקיעים האלו בטוחים כי מיזם זה יהיה רווחי", אמר רוד לאצ'י, אנליסט דויטשה בנק. "זה אישור פיננסי. כעת אנו זקוקים לראות גם אישור טכני ואישור צרכני".
"זה סבב גיוס די גדול", אמר לאצ'י. "הורשמתי מכך שהצליחו לגייס היקף הון כזה, עוד לפני תחילת תפעול העסק", הוסיף. אגסי ובכירי HSBC הציגו את ההשקעה כהחלטה עסקית, ולא כמאמץ נוסף של הבנק לזכות בתדמית של משקיע בנושאים ירוקים.
בטר פלייס צופה השקה מסחרית ב-2011 בישראל ובדנמרק, אך ההשקעה של HSBC יכולה להפיג מעט את הספקות לגבי הפתרון המורכב והיקר שלה לבעיה המורכבת של הביצה והתרנגולת בתחום המכוניות החשמליות: כיצד גורמים לאנשים לרכוש מכוניות חשמליות ללא התשתיות הדרושות לנסיעה למרחקים גדולים. בטר פלייס מעוניינת לפרוש רשת של תחנות טעינה חשמליות ברחבי המדינות בהן היא תפעל.
בנוסף ל-HSBC, השקיעו בסבב זה מורגן סטנלי אינווסטמנט מנג'מנט, לזאר אסט מנג'מנט, והמשקיעים המקוריים של בטר פלייס, הכוללים משקיעים ישראלים וחברת הון הסיכון הקליפורנית ונטאג'פוינט ונצ'ר פרטנרס. בסך-הכל גייסה בטר פלייס עד כה כ-700 מיליון דולר, בהם 100 מיליון דולר מהחברה לישראל.
לדברי אגסי, הקרנות החדשות יוקדשו למחקר ופיתוח, להשלמת תשתיות החברה בישראל ובדנמרק, ולבסוף להרחבת פעילותה גם לארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה.
אגסי מתאר את החברה במונחים מוסריים, של ניסיון להתמודד עם בעיית ההתחממות הגלובלית והצורך בהחלפת הנפט, הגז והפחם במקורות אנרגיה מתחדשים. אגסי, איש שיווק מיומן, חוזה כי ההשקעה החדשה תהווה נקודת מפנה למכוניות החשמליות, כפי שהייתה הנפקת יצרנית הדפדפן נטסקטייפ ב-1995 נקודת מפנה עבור חברות אינטרנט. "הדגמנו כי ניתן לפרוש את הרשת שלנו", אמר אגסי. "אנחנו מוכנים לפריצת דרך, ואין מדינה בעולם שלא צריכה להיפטר מהתלות בנפט".
גם בכירי HSBC הישוו את ההשקעה לענקיות הטכנולוגיה ששינו את פני האינטרנט. "החברה עשויה לשנות את המגזר שלה כפי שגוגל ומיקרוסופט שינו את המגזרים שלהן", אמר אנתוני ברנבאום, ראש מחלקת ההזדמנויות המיוחדות של HSBC.
אך בטרם זה יקרה, על בטר פלייס ומשקיעיה לשכנע את הצרכנים לעזוב את מנועי שריפת הדלק המאפיינים מכוניות למעלה מ-100 שנה, ולזכות בתמיכת יצרניות המכוניות המובילות בעולם. גם בעזרת ההון החדש, זו דרישה לא פשוטה. עד כה, רק רנו הביעה תמיכה פומבית בתוכנית של בטר פלייס, והסכימה לספק מכוניות עם סוללות קלות להחלפה, ולעבוד עם בטר פלייס על-מנת לעמוד ביעד של השקה מסחרית ב-2011.
למרות האתגר, מומחים בענף הרכב אומרים כי המכוניות החשמליות צפויות להגיע בהמוניהן לכבישים בעשור הקרוב. "מה שראינו בשנה האחרונה היא שכל יצרנית מכוניות בעולם הכירה בכך שהמכוניות החשמליות בדרך", אמר לאצ'י. "השאלה היא המהירות, אך בסופו של דבר, לכל יצרנית מכוניות יהיו גם מכוניות חשמליות".
במסגרת התוכנית של בטר פלייס, הצרכנים ירכשו מכוניות חשמליות מיצרניות המכוניות אך יקבלו סוללות מבטר פלייס, וישלמו בהתאם למרחקים שהם נוסעים. התוכנית דורשת אלפי נקודות טעינה, כמו גם תחנות להחלפת סוללות, בהן יד רובוטית תחליף את הסוללה במהירות גדולה יותר מטעינת מיכל דלק. תחנות אלה דרושות כיוון שהסוללות מחזיקות מעמד לכ-160 קילומטרים בלבד, והטעינה נמשכת כ-5 שעות. החלפת סוללות בדרך, תקל על נסיעות ארוכות.
גם התומכים של בטר פלייס בדנמרק הביעו חששות לגבי מוכנות הצרכנים לנטוש את מנוע השריפה לטובת החזון של אגסי, אך לאחר שנה של בדיקה והתייעצות עם תומכים, בכירי HSBC השתכנעו כי מדובר במיזם אפשרי. "הגישה ההתחלתית שלנו הייתה צינית, ונעזרנו בבדיקת מומחים מקיפה", אמר ברנבאום, "ועכשיו אנחנו מעריכים כי בטר פלייס תצליח". הוא הוסיף כי "זוהי אחת ההשקעות הגדולות, החשובות והמשמעויות שביצענו".