"לא אכביר במילים באשר לכיעור מעשיה של הנאשמת כלפי הקשישה חסרת הישע - מעשים המדברים בעד עצמם, ואכן יש להביא במסגרת שיקולי הענישה לחומרה את אשר היטיבה לבטא ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש". כך קבעה (יום ה', 29.4.10) שופטת בית משפט השלום באשקלון,
דינה כהן, בגזר דינה של עובדת זרה מסרילנקה, גמלי נירושיקה, אשר הורשעה בהתעללות בקשישה חסרת-ישע.
על-פי הודאתה של הנאשמת, בין התאריכים 18.12.09 ועד ליום 21.12.09 התעללה בקשישה באופן הבא: בשתי הזדמנויות לפתה את הקשישה בצווארה, סתמה את פיה ואפה במגבת למספר שניות, במספר הזדמנויות דחפה את הקשישה לכיסא תוך גרימת טלטולה ודחפה לפיה מזרק גדול עמוס במזון בחוזקה, תוך תפיסת ידה בכדי שלא תתנגד. כן ניקתה הנאשמת את פיה של הקשישה תוך תפיסת עורפה והצמידה את המגבת אל פיה ואפה בחוזקה למספר שניות, וכן במספר הזדמנויות היכתה הנאשמת את הקשישה בגופה באמצעות מטפחת הקשישה, ובאחד המקרים אף עיקמה את ידה.
לאור חומרת התופעה של התעללות בקשישים, ולאור היות הקשיש חסר-ישע - ביקשה התביעה להחמיר בעונשה של הנאשמת, וזאת בכדי להרתיע מטפלים זרים ומטפלים בכלל - מלהתעלל בקשיש התלוי בערוב ימיו במטפל. סניגורה של הנאשמת, כדרכם של סניגורים, הציג את נסיבותיה האישיות של הנאשמת - היותה ערירית, חסרת-כל, אשר עבדה 24 שעות ביממה בעבודה סיזיפית קשה בטיפול בקשישה. לשיטתו של הסניגור, "יתכן והיה צריך להדריך אותה כיצד להאכיל את הקשישה".
השופטת כהן לא התרשמה במיוחד מניסיונות הסניגור להציג התעללות זו כ"חוסר ניסיון בטיפול בקשישים" ש"הדרכה" הייתה פותרת, אולם השתכנעה חלקית מטיעוניו להפחתת העונש וקבעה כי עקב היות הנאשמת חסרת-כל - אין תוחלת בהטלת קנס עליה, מה גם שתגורש מן הארץ בתום מאסרה. היא לא נעתרה לבקשת הסניגור לצמצם את העונש לכדי חמישה חודשי המאסר - משך המעצר ששהתה בו הנאשמת עד כה, והשיתה על הנאשמת 30 חודשי מאסר - מתוכם 19 חודשים לריצוי בפועל והיתר - לריצוי על תנאי.