תוכנית ההתכנסות של אהוד ברק

על-פי לוח הזמנים הצפוי, בחירת יו"ר קק"ל במסגרת הקונגרס הציוני אמורה להתקיים ב-15 ביוני. יומיים לפני כן אמורה להתכנס מפלגת העבודה כדי לבחור את מועמדה לתפקיד שמאז ומעולם היה בידי מפלגת העבודה. באופן רשמי, נכון לרגע זה שלושה מתמודדים על התפקיד. שטנצלר, השר שמחון, ושירי ויצמן, שהשבוע עורר סערה בשל מינויו הצפוי כראש קרן בית ברל. ויצמן, אומרים במפלגה, לא מועמד ממשי. לשטנצלר יש תומכים רבים במפלגה, מפואד ועד שלי יחימוביץ', ולו רק בשל העובדה ששמחון הוא מועמדו של ברק. הכעס מול ברק במפלגה גובר מיום ליום, אבל המנגנון של שמחון בתמיכתו של אהוד ברק צפוי לדרוס את שטנצלר, ובגדול. ההסבר פשוט. עבור שמחון, אומרים בעבודה, מדובר בקרב לחיים ולמוות. למרות כוחו הנוכחי, הקריירה הפוליטית שלו בעצם הסתיימה. שמחון נבחר במפלגת העבודה במשבצת האזורית. על-פי חוקת מפלגת העבודה, כל חבר שנבחר במשבצת האזורית אמור אחרי שתי קדנציות לעבור להתמודדות בזירה הארצית. כדי להיבחר בה דרושה תמיכה של עשרות אלפי מצביעים, ולשמחון אין הגייסות הללו. קהל הבוחרים האמיתי של שמחון, שהזניק אותו לקריירה מטאורית כשר החקלאות, מתמצה בכ-3,000 מצביעים. לא יותר. מעבר לכך, על-פי המסורת, תפקיד שר החקלאות אמור לנוע ברוטציה בין המושבים לקיבוצים. שמחון יושב בתפקיד פעם שלישית. לכן, אין לו יותר אופק במפלגת העבודה. יש הטוענים כי ניסיונו של שמחון לכבוש את ראשות קק"ל, גם אם בעקיפין, החל עוד בסיבוב הקודם, כאשר שטנצלר נבחר לתפקיד ב-2006 על חודו של קול. כראש גשר מבחינת שמחון מונתה יעל שאלתיאלי, המנכ"לית לשעבר של שמחון במשרד החקלאות, לתפקיד מנכ"ל קק"ל - על אפו וחמתו של שטנצלר.

שמחון אומנם יצא מן החדר, אולם גם בהעדרו התוצאה הייתה שמושב אבן מנחם נמנה עם שלושת המושבים הראשונים שייכנסו לתוכנית הפיילוט של הרפורמה. העברת הלולים מהחצרות המשפחתיות על חשבון משלם המסים היא רק חלק מהסיפור. לדברי יוסי אדוני, המוביל את החקלאים המתנגדים למהלך, "הרפורמה תותיר את רוב המגדלים ללא פרנסה, מכיוון שהם לא יוכלו לעמוד בתנאים שמציבה הממשלה לגידול בלולי הענק החדשים שאמורים לקום. התוצאה תהיה שהמגדלים הקטנים ייאלצו למכור את מכסות הגידול שלהם לכמה מגדלים חזקים, בעלי הון, הנמנים עם משפחתו של השר שמחון או מקורבים אליו. הם ישתלטו על הענף". במשרד החקלאות דוחים את הטענות. העמדה הרשמית שמנפקת יועצת התקשורת של השר שמחון גורסת כי "רפורמת הלול היא מהלך מקצועי שהשר מקפיד שלא להיות מעורב בו כלל בשל העובדה כי הוא נתון בניגוד עניינים. כל הסוגיות הכרוכות ברפורמה מטופלות על-ידי הדרג המקצועי במשרד".

האם גם מבקר המדינה קונה את ההסברים הללו? ושאלה נוספת: האם כל זה קשור להתמודדות על ראשות קק"ל?

על-פי הרפורמה, במקום הלולים הקטנים שייהרסו יקומו לולי ענק בשטחי יערות ושמורות בגליל. "הלולים המתוכננים הם בסדרי גודל של בין שלושה לחמישה מגרשי כדורגל כל אחד", טוען בכיר בקק"ל, ממתנגדי שמחון. "מדובר משהו מפלצתי שיגרום להרס רבתי. שמורות היער שייפגעו הן מערכת אקולוגית ונופית שלמה. מעבר למשמעויות הירוקות הקשות, גם אם קשה לכמת את שווי הקרקעות מדובר ללא ספק בהמון כסף". "בשנים האחרונות", מוסיף הבכיר, "אנו עדים למגמה הולכת וגדלה של פלישה לתוך שטחי יערות ושמורות יער לשם הקמת פרויקטים כלכליים, החל בבניית צימרים וכלה בהקמת דירי עיזים או אפילו מבנים לתעשיה. במשרד החקלאות מגלים סלחנות בלתי מובנת לתופעה. על-פי חוק היער, הסמכות לאשר בנייה בשמורות יער שמורה לשר החקלאות. מדובר בתהליך המכונה 'גריעת יער', שעליו חותם השר. אולם התופעה שאנו עדים לה היא פלישה לשמורות יער, יצירת עובדות בשטח עם או בלי היתרים של גופי התכנון, ואז פנייה בדיעבד של גופי הפיקוח השונים להכשיר את הפלישות בחתימת השר. מדובר בתהליך בלתי תקין שעל פניו פותח פתח לשחיתויות ומתן טובות הנאה למקורבים. איך אפשר בנתונים אלו לראות בשמחון מועמד מתאים ליו"ר קק"ל? המנדט של קק"ל הוא הפוך למגמה השמחונית: שמירה על היערות והאדמות, ולא הרס וחלוקה לבעלי אינטרסים. מבחינתו של שמחון, סבורים מקורות בקק"ל, תפקיד היו"רות הוא המקבילה הפוליטית להשתלטות עוינת על חברה עסקית. המטרה היא הקרקעות". גם בעניין זה דוחים במשרד החקלאות את הטענות. לדבריהם השר כלל אינו מעורב בתהליך גריעת היער. הכול נעשה באמצעות הדרג המקצועי של מנהל רשות התכנון, וחתימת השר על בקשות האישור לגריעת יער נעשית מבלי שהשר יודע את זהות המבקש. יריביו של שמחון לא ממש מתרשמים מההסבר. הם מצטטים את תחקיר 'גלובס' המונה את שורת מקורבי שמחון שנהנו לכאורה מהליך הגריעה של שמורות היער בצפון. בין השאר הם מציינים את בניית הצימרים בשמורת יער על-ידי קרובי משפחתה של עליזה כהן, היועצת הבכירה של השר שמחון. כהן נחשבת לאדם הקרוב ביותר לשר. "היא זו שמתקתקת את העניינים", אומר בכיר במשרד החקלאות. "היא ושמחון הולכים יחד כבר דרך ארוכה מאוד. היא זו שנלווית אליו לכל נסיעותיו לחו"ל, והשפעתה חורגת מעבר למעמדה כיועצת. על פיה יישק דבר". תיאור זה עולה בקנה אחד עם תיאורה של כהן עצמה לא מכבר בכנס יזמים בגליל, לפיו "מאז ששלום בפוליטיקה אני איתו". הם הולכים יחד מאז הייתה חניכתו בתנועת הנוער.

ויש מקורות רציניים, שמספרים פה סיפור הרבה יותר גדול: תוכנית ההתכנסות של אהוד ברק. שר הביטחון לוטש עיניים לשטחים של הקרן הקיימת הגובלים בקו הירוק באזור גוש עציון, באזור עטרות ובפאתי הר חברון. ברק רואה בשטחים הללו את המקום שבו יוקמו יישובי המפונים מיו"ש, צמוד ל"גושי ההתיישבות" בשני צידי הקו הירוק. הוא לוחש על אוזנו של נתניהו שאם יוכנו מראש מקומות טובים "להזיז" אליהם את היישובים שייעקרו, אפשר יהיה להעביר את העקירה בקואליציה הקיימת, עם הבית היהודי ועם הדתיים בליכוד. מגה הפרטה של אדמות קק"ל מבוקשות לשוק החופשי, תוכל לממן את כל המבצע. בקק"ל מודים שאין זה עניין פשוט להפריט את אדמות הלאום, ומן הסתם תקום צעקה גדולה, אולם איש ביצוע תקיף, מקושר ודורסני כמו שלום שמחון, יוכל לגלגל את זה. נכון, אין כרגע הוכחות בשטח שזה מה שעומד עתה על סדר היום במסגרת התוכנית של ברק להצניח את שמחון לתפקיד יו"ר הקק"ל. ההתנגדות לברק ולשמחון במפלגת העבודה אומנם הולכת וגוברת מיום ליום, אך מסיבות אחרות לגמרי. לדברי מקורות בעבודה, ברק דוחף לממשלת אחדות רחבה שתכלול גם את קדימה. על-פי התוכנית הזו הן העבודה והן הליכוד יוותרו על תיק מרכזי. אם שמחון הולך לקק"ל, לברק אין בעיה. התיק התייתם מעצמו. בינתיים, מה שקורה הוא שתקציבי החטיבה להתיישבות שבמשך שנות דור שימשו בעיקר לפיתוח ביהודה ושומרון משמשים כעת לפיתוח הנגב והגליל. זה קרה עוד בממשלה הקודמת, במהלך משותף של שמחון ואולמרט שאפשר לשר החקלאות להשתלט על החטיבה להתיישבות ולהפוך אותה לזרוע ביצועית של משרדו. עכשיו הכסף הגדול הולך לתרנגולות, רפורמת הדגל של שמחון. יש הסבורים שתרגיל ההשתלטות על החטיבה להתיישבות היה חזרה גנרלית לקראת המהלך הגדול להשתלטות על קק"ל.