גוגל ישראל אינה משלמת מסים בארץ - כך עולה מבדיקת TheMarker. בשלוש השנים האחרונות גדלו הכנסות גוגל בישראל ביותר מפי שלושה. את 2007 סיימה החברה עם הכנסות של כ-50 מיליון דולר, את 2008 עם הכנסות של כ-110 מיליון דולר ואת 2009 עם הכנסות של יותר מ-160 מיליון דולר. ההערכות הן שב-2010 תרשום החברה צמיחה נוספת.
מרשות המיסים נמסר בתגובה כי גוגל משלמת מסים על רווחיה בישראל, אם יש כאלה, במרכז עסקיה הבינלאומי - בהתאם לאמנות המס שעליהן חתומה ישראל. מגוגל נמסר בתגובה: "החברה מקפידה לציית לחוקי המס בכל מדינה שבה היא פועלת. בהתאם, אנו מצייתים גם לחוקי המס בישראל".
על-פי הערכות, כ-60% מהכנסות גוגל ישראל מגיעים מפרסום של חברות ישראליות בשווקים בינלאומיים, והיתר מגיעים מפעילות פרסום של מפרסמים ישראלים בשוק המקומי. גוגל היא מנוע החיפוש הגדול ביותר בעברית, וכמעט היחיד - עם נתח שוק של כמעט 100% משוק החיפוש המקומי.
המפרסמות הגדולות ביותר בה הן אל על עם הוצאה של כ-4 מיליון שקל על פרסום בגוגל בשנה; סלקום, שמוציאה בגוגל תקציב דומה, בנק לאומי ואחרים. סמנכ"ל שיווק בחברה גדולה המוציאה כמה מיליוני שקלים בשנה על פרסום בגוגל סיפר כי בעוד שאת המשא המתן המסחרי הוא מנהל מול נציגי גוגל ישראל, בשלב חתימת החוזים ההתנהלות כבר עוברת לגוגל באירלנד.
עו"ד זיו שרון, מומחה מס, סבור שאם גוגל לא משלמת מס כדין, ייתכן שהדבר מצביע על כך שאין לה חברה-בת בישראל. "אני מניח שהטענה שלהם היא שהמשרד הישראלי מהווה חלק מהחברה הזרה ושפעילותו של המשרד הישראלי אינה עולה כדי מוסד קבע כהגדרתו באמנות למניעת כפל מס", אמר שרון, והסביר כי "מוסד קבע לפי האמנות הוא מקום ניהול העסקים. באמנות למניעת כפל מס יש חריגים מה לא מהווה מוסד קבע. מוסד שמהווה אך ורק מעין חלון ראווה, שאין לו סמכות לבצע או להחליט על מכירות, אינו מהווה מוסד קבע".
האם חברות דומות לגוגל ממוסות בישראל? "תלוי מה רמת הפעילות שלהן. כל גוף רב-לאומי פועל באורח אחר. חלק מהחברות מקימות חברות בנות שממוסות בישראל. לגבי חלק מהחברות רשות המיסים קבעה כי פעילותן בישראל עולה כדי מוסד קבע, ואז הן משלמות מס - כל אחד בהתאם למתווה העסקי שבו הוא פועל".
מה רשות המיסים בודקת כדי לאבחן אם מדובר בחברה שיש לה סניף ישראלי שצריך להיות ממוסה? "רשות המיסים עשויה לבדוק ביצוע של מכירות מישראל. במכירות אינטרנטיות הבדיקה וההוכחה קשות מאוד. צריך לקבוע מהיכן מתבצעת המכירה. אם למשרד הישראלי יש סמכות לחתום על חוזי מכירה ופעילות שיטתית ונמשכת, ולא פעילות חד פעמית, זו דוגמה לכך שזה מוסד קבע שצריך להיות ממוסה. אם אלה חוזי רכישה, לכאורה מי שביצע רכישות פעילותו אינה עולה כדי מוסד קבע".
עו"ד
דורון לוי ממשרד עמית פולק מטלון, מומחה במיסוי בינלאומי, מסביר: "יכול להיות שיש לגוגל חברה בישראל שנותנת שירותים ואוספת הזמנות ושולחת אותן לחו"ל ואת ההזמנות מאשרים בחו"ל, ולכן המרכז של החברה בישראל לא ייחשב מוסד קבע. אם אין להם מוסד קבע אז הפעילות לא נחשבת ככזו שמתנהלת בישראל אלא במקום אחר".
לוי מדגיש כי בכל מקרה "זה לא דבר טריוויאלי, לנהל עסק כזה בישראל בלי שיהיה לגוגל מוסד קבוע פה. דבר כזה דורש תכנון עסקי ותכנון מיסויי מדוקדק מאוד, כדי לוודא שהחברה לא תגיע למצב שהנציגים שלה נחשבים למוסד קבע. החברה צריכה לוודא לגבי הנציגים שלה בישראל מה הם רשאים לעשות ומה לא, האם הם רשאים לקבל הזמנה לפרסום, והכל כדי שלא ייחשבו מוסד קבע שלה".