קפטן ((מיל.)) תום האריסון ממדינת יוטה הוא כבר בן 93. הוא נזכר לפעמים בימיו כקצין במלחמת העולם השנייה, עד שנפל בשבי היפנים. לרוב, הוא מעדיף לשכוח את אימי המלחמה.
כל זה חזר אליו בחטף דווקא ביום הנישואים ה-65 שלו, כשהגיעה אליו חבילה מצבא ארצות-הברית, ובה שבע המדליות, שהוא זכאי להן בגין שירותו, וביניהן גם עיטור כוכב הכסף.
האריסון אינו רוצה לפרט על מה עוטר, ואינו רוצה לספר חוויות מלחמה, פרט לכאב הרב על חברים, שאיבד בקרבות בפיליפינים ובשלוש שנות כליאתו במחנות השבויים. לפני כעשרים שנה כתב האריסון את זיכרונות המלחמה שלו, שבהם פירט את מסע הייסורים והסבל, שעבר כשבוי.
האריסון עוטר בעיטור נשיאותי ליחידתו, והוא גאה בו, כיוון שהוא מדגיש עד כמה משובחים היו האנשים, שהוא אימן ופיקד עליהם. ובנוסף לכוכב הכסף, עוטר גם בצלב השירות המצטיין - עדות לגבורתו האישית.
במהלך מלחמת העולם השנייה חסכו רשויות הצבא, לא חילקו מדליות ממתכת לחיילים, אלא רק עיטורים מבד. אחרי המלחמה החלו לחלק את המדליות לזכאים - ובעיקר למשתחררים. כתוצאה מכך רבבות מדליות לא חולקו, והזכאים נפטרו בינתיים.