הציבור הישראלי, כמו הציבור הכלל-עולמי, נוטה להזניח את בריאות העין ואינו מייחס לה את החשיבות הראויה. סקר עולמי, שנערך באחרונה על-ידי חברת "בוש ולומב" קובע, במפורש, שכ-70% מהבריות ברחבי העולם, ובכלל זה בארץ, היו מעדיפים, אומנם, להקריב איברים ושנות-חיים מאשר לאבד את ראייתם, אלא שאליה וקוץ בה: פחות משליש מהמשתתפים בסקר נוקטים בכלל בצעדים הבסיסיים הדרושים לשימור ראייתם.
הסקר העולמי, שהוא ראשון מסוגו, שופך אור מדאיג על מודעות הציבור, התנהגותו והלך-רוחו בכל הקשור לבריאות העין. בעוד ש-80% ממחלות העיניים ניתנות למניעה אם יאותרו ויטופלו במועד - הרי שלפי הממצאים שנתקבלו מתברר שלא מספיק אנשים נבדקים בבדיקות תקופתיות וסיבותיהם עימם: 44% מאמינים לתומם כי "אני לא צריך לעבור בדיקת-עיניים, אלא אם קיימת בעיה"; 42% מאמינים כי "אם אני יכול לראות - העיניים שלי בוודאי בריאות"; 4 מתוך 10 מאמינים כי "הסיבה היחידה להיבדק אצל רופא-עיניים היא לתיקון-ראייה".; ואילו שליש מאמינים כי "אם זה לא כואב - סימן שזה לא רציני".
עבודת קודש כדי להקדים רפואה למכה יוזמת בימים אלה עמותת "לראות", לחקר בריאות העין, קמפיין מיוחד לעידוד הציבור שלא לעצום עיניים ולהימנע מהתנהגות של בת-יענה. בסיסמה, "נבדקים היום כדי לראות את המחר", קוראת העמותה שלא להירתע מלגשת לבדיקות תקופתיות, על-מנת למנוע בכך מחלות-עיניים עתידיות, כמו גם מחלות גופניות, הניתנות אף הן בהזדמנות זו לאיתור.
במסגרת הקמפיין הציבורי שלה מסתמכת עמותת "לראות" על קביעתו הנחרצת של ד"ר קאל רוברטס, קצין הרפואה הראשי של "בוש ולומב", לפיה מי שעורכים בדיקות-עיניים תקופתיות לא רק ששומרים בכך על ראייתם - הם גם יכולים לגלות מבעוד מועד מחלות קשות אחרות, גם אם הן סמויות מן העין.
מאז שהוקמה בשנת 2006 עושה עמותת "לראות", בהנהלתה של נדין הולנדר, עבודת-קודש למען הבטחת בריאות העין. מטרתה המרכזית של העמותה היא כפולה: למצוא מזור למחלות-עיניים הגורמות לעיוורון, ויחד עם זה גם לצמצם את מספר האנשים בישראל הלוקים בהן. אלא שמלבד העלאת המודעות לטיפול מונע ולבדיקות מוקדמות, שמה העמותה את הדגש גם על הגברת המאמץ המחקרי כתנאי עיקרי לצמצום מספר הלוקים בעיוורון בישראל.
בין יוזמותיה הברוכות של העמותה מנינו, בהקשר זה, את תוכניותיה למימון מחקרים, את הסמינרים האינטנסיביים, כמו גם את ההרצאות הניתנות על-ידיה בשידור חי באתר הבית שלה; את מתן היעוץ הרפואי ואת ארגון ימי המודעות הדרושים לאותן אוכלוסיות המצויות בסיכון ברור.