פרופ' אילוז וגב' אווה
פרופ' אוה אילוז נבחרה לכהן כנשיאת "בצלאל", האקדמיה הירושלמית לעיצוב ואמנות. אילוז היא ילידת מרוקו, שהיגרה כילדה בת 10 עם משפחתה לצרפת, שם החלה לימודיה האקדמים, המשיכה אותם בארה"ב ולפני כ-10 שנים עברה לישראל. בראיון שנתנה לאחרונה סיפרה כי היא נדהמה לגלות את "ההעדר המוחלט והמבהיל של מזרחיים בכל עמדה של בכירות אינטלקטואלית, תרבותית ומוסדית". והוסיפה כי "כסוציולוגית, אני לא יכולה שלא לחשוב שיש סיבות מבניות לדבר הזה".
את צודקת, פרופ' אילוז, וברכותי. יש המון סיבות מבניות להעדר ואף הדרת מזרחיים מעמדות הבכורה בחברה הישראלית, רק שזה כבר נדון ונותח ונשפט ונבחן אלף פעמים. עכשו השאלה היחידה שנותרה היא, האם בעוד 5 שנים אנו נמצא בוגרי בצלאל מעדות המזרח שזוכים בפרסי אומנות ועיצוב בינלאומיים אמיתיים ומוכרים, או ששוב נשמע, גם ממחליפך ויורשך, את אותה בכיה וקיטורים.
ונזכרתי: בשנות ה-80 התקיים בירושלים מפגש "קפה פוליטי" בו הופיע צ'ארלי ביטון, אז כבר ח"כ מוכר, וחצב להבות נגד העולים הרוסים שרק באים וכבר מקבלים מהמדינה "וילה וולוו", שעה שהוא ומשפחתו שבאו לארץ בשנות ה-50 קיבלו בקושי אוהל.
אחרי רבע שעה, קם בקהל אדם, הציג עצמו בעברית תנכ"ית ספרותית, כזו שלומדים רק באולפן מחתרת ומספרי לימוד ישנים, וסיפר: אני הייתי בבריה"מ רופא מצטיין אבל מסורב עליה.
לפני 6 חודשים הגעתי לארץ. כמובן שלא מכירים כאן ברשיון הרופא שלי, ואני צריך להתחיל ללמוד הכל מחדש ולגשת לבחינות כמו סטודנט מתחיל. ביום הראשון שנחתתי בישראל קיבלתי מהסוכנות היהודית 1,500 שקל דמי קליטה. זה הכל. למחרת הלכתי עם עוד 2 משפחות רוסיות ושכרנו יחד דירה קטנה, כדי שיהיה לנו איפה לישון ואחה"צ התחלתי ללכת ברגל בין מעבידים שונים לחפש עבודה. ביום השלישי בארץ כברק התחלתי בעבודה הראשונה. עכשיו אני עובד וגם לומד עברית ומשננן מחדש את כל לימודי הרפואה לקראת הבחינות הישראליות. אני כבר 6 חודשים בארץ, והשבוע עברתי עם משפחתי לדירה שכורה אחרת, קצת יותר נוחה. לא קיבלתי ואין לי וולוו, אני נוסע באוטובוסים, אני עובד קשה כל היום, וכך גם אישתי, ואני גם לומד כל לילה וזה קשה ואני יודע שזה יקח הרבה זמן. אבל אני יודע שיום אחד אני אגיע גם למכונית משלי וגם לדירה שלי. אולי אפילו וולוו ואולי גם וילה. והנה הערב שמעתי ממך שאתה, צ'ארלי ביטון, הגעת לארץ כבר בשנות ה-50 ונמצא פה מאז. אם כך אתה הגעת לכאן שלושים שנה לפני, וזה יתרון די רציני. אז אולי תסביר לי: מה בדיוק עשית ב-30 השנים האחרונות, ולמה בעצם נראה לי שאתה בחרת בכוונה להשאר במעברה המנטאלית שלך עד היום?".
ברכותי, פרופ' אילוז. את נבחרת כבר לנשיאת בצלאל. זה לא מעט. בין השאר את גם פרופ' במינוי קבע באוניברסיטה העברית, את קשורה ומקושרת אקדמית, תקשורתית וכלכלית עם כל המדינה וכל העולם, וגם נתנו לך את כל הכלים. אז עשי לנו טובה, וגם לעצמך, והביאי את המוסד שאת עומדת בראשו להשגים. אולי לא תאהבי לשמוע את מה שנאמר לך כאן, אבל באמת לא איכפת לנו מאיזה מוצא יבואו הבוגרים המצטיינים של בצלאל: מעדות המזרח, מאתיופיה, מגרמניה או מאוזבקיסטן. מצידי תביאי אותם אפילו מסימטאות בני ברק ו
מאה שערים. אבל תפסיקי לקטר ותתחילי לעשות את מה שצריך. כי נכון להיום, בצלאל, ולא חשוב מאיזה מוצא הוא, אינו נמנה בהכרח בין מוסדות האומנות הבולטים והטובים בעולם, לא הוא ולא בוגריו. ואין לי מושג אם זה משהו שנובע מסיבה מבנית, אבל אני יודע שזה משהו לא טוב, וששום מזרחי שבעולם לא יוכל לומר יותר שזה בגלל שחסמו שם את דרכו האקדמית או האומנותית.
בהצלחה גב' אווה, בכבוד פרופ' אילוז.
רעש כנפי המטוס
שום מטוס עוד לא המריא מזרחה, אבל כנפי הפטפטת שלו, ליתר דיוק כנפי הפטפטפת הממשלתית, כבר היכו בתיירות והם בדרכם ליירט גם את ההשקעות. אנחנו מדינה מעניינת לצרכי תיירות: יש לנו פסיפס מדהים של אתרי היסטוריה וארכיאולוגיה ודתות ומזג אויר ושפות ותרבויות. מולם מצוי עולם שלם שבקרביים שלו טמון מטען אמוציונאלי שיכול להביא אותו לכאן, בעיקבות משיחו הצלוב או נביאו הרכוב. רק שבמקום את פסיפס ההיסטוריה אנו בוחרים להציג לתיירני העולם את פסיפס ההיסטריה, שלא לומר את רצף הטיפשות, של המנהיגות הישראלית.
מה שיש לנו עד היום זו תיירות שולית בהיקף של קנטון שויצרי משעמם. 3 מיליון תיירים לשנה. זה הכל. רק לעיר ברצלונה עצמה יש כ-30 מיליון תיירים בשנה, וזה גם מבלי שמחציתם יהיו בני משפחה וקרובים שבאים לבקר את המשפחה.
התיירות היא מעסיק גדול וגם מפרנס נדיב. היא מאפשרת לעשרות אלפי עובדים במלונות, לנהגי המוניות והאוטובוסים, לסוחרים בחנויות ולעשרות אלפי ספקי שירותים אחרים לפרנס את משפחתם. היא מוכרת שמש, אויר, נוף ואגדות תמורת מט"ח קשה ונזיל, ולכן צודקים מי שמדברים על כך שצריך ואפשר להביא לכאן 10 מיליון תיירים בשנה. נכון, בטח. הם יבואו. בעיקר אם נמשיך ועשה להם פרסומת עם שלטים שנישאים על-ידי F16 טילי יריחו.
ותודה לפטפטנים, למתלהמים, למנופפי האגרופים, למנפחי החזה ולנופחי הרוח, שככל שנתבונן בהם נזהה אותם בקלות: כולם, עד האחרון שבהם, מקבלים את פרנסתם ביד רחבה ממשכורת ממשלתית, מפנסיה תקציבית ומגימלאות ממלכתיות. להם לא קורה כלום מיירוט התיירות. גם לא מהרס השקעות ההון. להם, אם יש להם משבר כלכלי כלשהו, אז הם, לכל היותר, מעלים את המיסים.
מישהו רוצה לנחש מה עומד לקרות בקרוב להשקעות ההון הזרות במשק הישראלי? אתם באמת מצפים שהרבה מרכזי מחקר יישומי ומפעלים עתירי הון יוקמו כאן עכשיו לצלילי תופי המלחמה שאנו כה מתאמצים להפעיל אותם?