ההצבות הקרביות של כל אחת מנושאות-המטוסים האמריקניות יוארכו כיוון שב
חיל הים נותרו רק תשע נושאות-מטוסים כשירות - לאחר שנושאת-המטוסים אברהם לינקולן הוכנסה לטיפול תחזוקה ארוך, ונושאת-המטוסים הוותיקה אנטרפרייז הוצאה משירות.
חיל הים האמריקני נדרש להציב כוח של שתי נושאות-מטוסים במזרח התיכון, ומשימה זו קשה ביותר כשלרשותו רק תשע נושאות-מטוסים - מסביר אדמירל ג'ונתן גרינֶרט, מפקד חיל הים.
בעשור האחרון הוגדל בהדרגה משך ההצבה הקרבית של כל נושאת-מטוסים - משישה לתשעה חודשים. לדברי אדמירל גרינרט, יחלפו כמה שנים עד שההצבות הקרביות יחזרו להיות בנות חצי שנה.
כבר עתה דוחים את שיבתה של נושאת-המטוסים דוויט אייזנהאור, שסיימה תשעה חודשים הצבה במזרח התיכון, ואמורה להתחלף את נושאת-המטוסים נימיץ. חיל הים הודיע, כי נימיץ תגיע למזרח התיכון רק בקיץ; ולפיכך, תשוב איינהאור לארצות-הברית רק בדצמבר 2013, כדי לחזור למזרח התיכון כעבור כחודשיים. בינתיים תשמש רק ג'ון סטניס כנושאת-מטוסים באזור, ותוחלף כעבור שמונה חודשים על-ידי הארי טרומן.
בכוח משימה של נושאת-מטוסים יש כשישים מטוסים, 7,500 מלחים וקצינים, מאות נחתים, סיירת טילים, שתי משחתות טילים, צוללת וספינת אספקה - בנוסף לנושאת-המטוסים עצמה.
ארצות-הברית מחזיקה עוצמה כזו כיוון שנושאות-המטוסים מעניקים לה גמישות תפעולית ויתרונות טקטיים ואסטרטגיים, שאין בבסיסים קרקעיים לכוחות אוויר, ויש לנושאות-המטוסים יכולת לפעול עצמאית במים בינלאומיים. בעת משבר - כמו מלחמת המפרץ בשנת 1991 - יכול חיל הים האמריקני להפעיל ארבע נושאות-מטוסים בבת-אחת, ועליהן כארבע מאות מטוסים. שום בסיס אוויר לא יכול לארח כוח גדול כל כך.
כשנושאת-מטוסים נמצאת בהצבה, ספינה אחרת מתכוננת להחליפה, ספינה שלישית חוזרת מהצבתה וספינה רביעית עוברת תחזוקה לקראת הצבה. המדובר בקצב מהיר מדי של תחלופה, שאינו נותן די זמן למנוחה ולאימונים. מפקדת חיל הים סבורה, כי הכורח להציב שתי נושאות-מטוסים במזרח התיכון לא יסתיים בחודש מארס, אלא יימשך בגלל האיום האירני ובגלל המצב בסוריה.
תוכנית העבודה של חיל הים האמריקני מדברת על הגדלת מצבת כלי-השיט שלו מ-287 כעת ל-295 בשנת 2020 באמצעות בניית כלי-שיט קטנים, שישחררו כלי-שיט גדולים למשימות אחרות. זה מותנה באי-הקטנת תקציב ההגנה האמריקני בעשור הקרוב. עלות בניית נושאת-מטוסים חדישה הנה כשלושה-עשר מיליארד דולר, והיא גדלה בהתמדה. בנוסף, עלות תפעולן כבדה מאוד.
בנוסף, מתכוון חיל הים להעביר את מוקד פעילותו למזרח אסיה ולאוקיינוס השקט. מומחים סבורים, כי החיל לא יוכל לעשות זאת במקביל לשמירה על נוכחות גבוהה במימי המזרח התיכון. מומחים סבורים, כי על ארצות-הברית להגדיל את סדר-כוחות חיל הים שלה, או לצמצם את משימותיו. מומחים מדברים על צורך להגדיל את כמות כלי-השיט עד 350, כדי שהחיל יוכל לעמוד במשימות המוטלות עליו.
למה פּורט רויאל?! במקביל, תמהים בקונגרס מדוע הוציא חיל הים האמריקני משירות את הסיירת פּורט רויאל, למרות היותה הצעירה בצי 22 הסיירות מדגם טיקונדֶרוגה, שצוידה במערכת מתקדמת מאוד להגנה נגד טילים. חיל הים נדרש לענות תוך 180 יום על השאלה, שהפנו אליו כמה חברים בקונגרס.
בין התמהים נמצא הציר ג'אי ראנדי פורבס (רפובליקני מווירג'יניה), שמזכיר, כי פורט רויאל עולה כמיליארד דולר, ונכללת משום-מה בארבע הסיירות, שעל החיל להוציא משירות השנה לפי חוק תקציב הביטחון. עוד שלוש סיירות יוצאו משירות בשנת 2014 יחד עם שתי ספינות ללוחמה אמפיבית.
הוצאת הספינות משירות אמורה לחסוך כארבעה מיליארד דולר בחמש שנים. תפעול הסיירות עולה כארבעים מיליוני דולר בשנה; ובנוסף צריכים להשקיע בתחזוקת הספינות ובשיפוצן עוד כמה מאות מיליוני דולר מדי שנה.
פורט רויאל הושקה בשנת 1994, ובשנת 2009 נפגעה בתאונה קשה כשעלתה על שרטון ליד נמל התעופה של הונולולו. חיל הים טוען, כי לא שופצה לגמרי בעקבות התאונה, אומרים מבקרי ההחלטה, ואינו מוכיח את טענותיו בניתוח הנדסי וכלכלי. בעקבות תביעתם, יצטרך משרד חיל הים להסביר את הוצאת הסיירת משירות, ודיווחיו ייבדקו על-ידי מבקר הקונגרס (GAO) - בהשוואה למצב ההנדסי של שאר הסיירות בחיל הים.
חיל הים האמריקני מסר, כי בשנים 2011-2010 הושקעו יותר מעשרים מיליוני דולר בתיקון שברים במבנה הסיירת פורט רויאל - דבר אופייני לכל סיירות טיקונדרוגה, העשויות מנתכי אלומיניום. זאת, בנוסף לארבעים מיליון דולר, שהושקעו בתיקון הנזקים מהתאונה ולשמונה-עשר מיליוני דולר, שהושקעו בהשבחת הסיירת לא מכבר.
על הסיירת יש צוות של 330 איש, והיא אמורה לסיים את הצבתה במזרח התיכון בחודש פברואר.
