לפני התפטרותו בסוף השנה שעברה, התערב דיוויד פטראוס, מנהלה של הסוכנות המרכזית לביון (CIA), בעניין רגיש: הוא ניסה להביא לקבורה בבית-הקברות הלאומי בארלינגטון את ד"ר רֶנֶה ג'ויוס, רופא שוויצרי, שעבר להתגורר בצפון מדינת ניו-יורק, ונפטר בחודש יוני בגיל 92 בניו-יורק.
ד"ר ג'ויוס ביקש להיקבר בארלינגטון, אך בקשתו נדחתה, כיוון שלא היה חייל. דיוויד פטראוס הפעיל את מלוא עוצמתו כדי לשנות את ההחלטה, והצליח. "זו הוכחה כמה חשובה הייתה תרומת ד"ר ג'ויוס לארצות-הברית", אומר צ'ארלס פינק, יו"ר אגודת OSS (ארגון הביון האמריקני, שפעל במלחמת העולם השנייה, וקדם לסוכנות לביון).
הטמנת שרידיו של ג'ויוס בארלינגטון הייתה הזדמנות לוותיקי מלחמת העולם לחשוף את סיפורו המופלא של השווייצרי, שאחרי המלחמה למד רפואה, והיה מחלוצי מחקר הלב והטיפול הנמרץ. הרופא הפך לאזרח אמריקני בשנת 1975.
"אבא הגיע למקום שרצה, והוא שייך אליו, כחייל" אמר מארק, בנו הבכור, כשקברו את הרופא בארלינגטון.
לפי הרישומים, עבד ד"ר ג'ויוס ב-OSS, אך השתייך לצבא צרפת החופשית. לפי התקנות האמריקניות רק אנשי צבא יכולים להיטמן בארלינגטון. בסיוע היסטוריון, שהספיק לראיין את ד"ר ג'ויוס, הגיעה משפחת ג'ויוס לפטראוס, שנרתם למאבקה לשנות את החלטה.
רנה ג'ויוס סייע למודיעין האמריקני במידע, איתר משתפי-פעולה עם הגרמנים, וסייע לאנשי צוות אוויר אמריקניים לחמוק ממאסר במהלך המלחמה. המידע שסיפק סייע לנחיתה בשישה ביוני 1944 בנורמנדיה. על מעלליו במלחמה עוטר ג'ויוס בצלב השירות המצוין, שהעניק לו גנרל דוויט ד' אייזנהאור, מפקד כוחות בעלות-הברית באירופה.
משפחת ג'ויוס גייסה למאבקה בכירים בכוחות המזוינים ובקהילת הביון האמריקניים. ביניהם אדמירל ביל מקרייוון, מפקד פיקוד הכוחות המיוחדים האמריקני,
בתשעה בנובמבר, יום התפטרותו של פטראוס, קיבלה סוזן, אלמנתו של ג'ויוס, את האישור המיוחל להטמנת שרידי בעלה בארלינגטון.