חיל הים האמריקני עומד להזמין תשע רחפות לנחיתה (LCAC), כדי לחדש את צי רכבי הנחיתה שלו.
הצעד מוסבר בצורך להיערך מחדש לקראת העברת הדגש האסטרטגי לזירת האוקיינוס השקט.
לחיל הים יש 81 רחפות לנחיתה, שמסוגלות לשאת כלי-רכב, רכב קרבי משוריין (רק"ם), לוחמים ואספקה מספינות הנחיתה אל החוף. רוב הרחפות הללו מיושנות, והחיל עומד להחליפן בהדרגה - מסר קפטן כריס מרסר, מנהל התוכניות ללוחמה אמפיבית בחיל, בסמינר ללוחמה ימית, שהיה בווירג'יניה.
את תשע הרחפות תייצר חברת טקסטרון, שבמקביל מתכננת את הדור החדש של כלי הנחיתה של החיל (SSC), שייכנס לשירות משנת 2017.
הרחפות הנוכחיות יכולות לשאת כשבעים טונות של מטען וכ-180 לוחמים. הן מונעות באמצעות ארבע טורבינות גז ושני מדחפים, ויכולות לנוע במים, על קרח, על החוף וגם באזורי טונדרה. הרחפות החדשות יונעו באמצעות שני מנועי רולס-רויס, ויגיעו למהירות של חמישים קשר (כתשעים קמ"ש). מהנדסי טקסטרון פישטו את הנהיגה ברחפות, את תחזוקת הכלים ואת אמינותם. הן בנויות מפלדת אלומיניום ומחומרים מרוכבים, ולפיכך עמידות יותר בפני שיתוך (קורוזיה).
קפטן מרסר מסר, כי החיל משפר את 72 הרחפות שברשותו, כדי להאריך את חייהן המבצעיים. השיפורים כוללים התקנה של מערכות מתקדמות לתקשורת, כדי להגדיל את השליטה בכוח הרחפות בעת החפה (נחיתה).
במקביל, נמסר, כי חיל הים האמריקני מתכנן ספינה חדשה למבצעי החפה, שתסומן כ-LHA 8, ותיכנס לשירות בשנת 2024. הספינה מדגם אמריקה תהיה שונה משתי ספינות הנחיתה (טריפולי ואמריקה), שנבנות כעת, ותוכננו לשמש בסיסים לכוח אווירי. הספינה החדשה תחזור לתכנון הישן של ספינות הנחיתה, ותשמש, בעיקר, להחפת רק"ם, רכב, לוחמים ואספקה.
בניגוד למבצעים האמריקניים מאז שנות התשעים, תדרוש זירת האוקיינוס השקט כוח אמפיבי גדול, ולא תוכל להסתמך על תובלה אווירית, שהיא יקרה בהרבה מתובלה ימית. הדבר מחייב שדרוג היכולת האמפיבית האמריקנית ומערכות השליטה והבקרה בה. במקביל, יצטרכו האמריקנים לשפר את הרק"ם שלהם, כדי שיהיה קל יותר ומוגן היטב, למרות שהמגמה מלמדת על גידול ניכר במשקל הרק"ם, כדי להגדיל את שרידותו.
ספינת הנחיתה אמריקה (LHA 6) תימסר לחיל הים האמריקני בסוף השנה. ספינת הנחיתה טריפולי (LHA 7) נבנית כעת. שתיהן תוכננו, כדי שמטוסים F-35B ומטוסים-מסוקים MV-22 אוספרי יוכלו לפעול מסיפוניהן.