פחות כסף להורים לילדים, לדתיים ולמובטלים

הצעת תקציב המדינה לשנת 2015 שיגיש האוצר לאישור הממשלה בישיבתה ביום שלישי הקרוב כוללת רשימת גזירות והתאמות כלכליות בהיקף 7 מיליארד שקל. שר האוצר יאיר לפיד כינה את התקציב "בשורה חברתית", אבל חלק מהגזירות שנחשפות היום הן ההפך הגמור: דחייה של 5 שנים ביום לימודים ארוך, ייקור הצהרונים ב-60 שקל בחודש, צעירים מתחת לגיל 30 יקבלו דמי אבטלה רק אם הם מובטלים שנתיים לפחות ולא שנה וחצי, ייקור של עד 100 שקל באגרה להפקת דרכון, הפחתת מעניק הקפאת הבנייה בשטחי יו"ש, הקפאת מימון של בתי כנסת ומקוואות ע"י המדינה למשך שנתיים, העלאת המס על ספורטאים זרים, קיצוץ של 16 מיליון שקל בתקציב משרד השיכון והפחתת השתתפות האוצר במיגון מבנים מפני רעידות אדמה בעשרות מיליוני שקלים. קיצוץ 100 מיליון שקל מתקציב החינוך לרשויות המקומיות, סגירת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ביטול הנחות למערכת הביטחון בשימוש בתחבורה ציבורית, דחיית הפעלת התוכנית להגברת הביטחון האישי בירושלים - בתחום התחבורה מתכוון האוצר לחסוך כ-600 מיליון שקלים ב-2015 באמצעות דחיית פרויקטים, קיצוץ 25 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והעברת ביצוע כביש הכניסה החדש לירושלים (כביש 16) לביצוע במתכונת שיתוף פרטי-ציבורי (PFI), בדומה למתכונת בה הוקם כביש 431, ועוד. בצד ההוצאות מתכוון האוצר להפחית כמיליארד שקל מההעברות של רשות מקרקעי ישראל לקרן קיימת לישראל. באוצר מודים שמדובר במהלך מורכב שצפוי להיתקל בהתנגדות עזה של קק"ל אך מאמינים שיצליחו להתגבר על ההתנגדות באמצעות חקיקה ואיום להטיל על הכנסות קק"ל היטל בגובה 65% מהכנסותיה השנתיות מרמ"י מאבק מעניין אחר צפוי לאוצר מול רשות שדות התעופה. האוצר ינסה להטיל על הרשות לשלם למדינה תמלוגים בשיעור 12.5% (שיעור זהה לתמלוגים המוטלים על הכנסות מהפקת גז טבעי) בין השנים 2015-2017. אם לא די בכך ינסה האוצר להוון את תשלומי התמלוגים כבר לשנת 2015 ולהוציא בדרך זו מרשות שדות התעופה כחצי מיליארד שקל. מאבק קל יותר, אך מקומם יותר מבחינה ציבורית צפוי לאוצר מול המשרד להגנת הסביבה בניסיונו לשאוב כ-200 מיליון שקל מהקרן לשמירת הניקיון. באוצר מבטיחים כי הוצאת הסכום לא תפגע בתפקוד הקרן שצפויה לצבור השנה עודף של כמיליארד שקל. בנוסף לגזירות מתכוון האוצר לגייס כ-3 מיליארד שקל מהחברות והרשויות הממשלתיות. סכום זה כולל גיוס בהנפקת אג"ח של רכבת ישראל המתוכנן להיערך במהלך 2015. סכומים נוספים בהיקף 900 מיליון שקל יניבו דיבידנדים שישלמו חברות ממשלתיות. סכום נוסף של 500 מיליון שקל יבוא מדיבידנדים שיגויסו "על-חשבון" הנפקות עתידיות של חברות ממשלתיות וסכום של 500 מיליון שקל שיגויס כאמור מרשות שדות התעופה. תקציב המדינה ל-2015 יעמוד על 323.7 מיליארד שקל, גידול ריאלי בשיעור של 2.61% לעומת תקציב 2014 שהוכתב על-ידי מגבלת ההוצאה שמוטלת על האוצר. בנוסף הוציא האוצר סכום של 4.3 מיליארד שקל במסלול עוקף מגבלת הוצאה המכונה קופסא, סכום שימומן מתוך הגידול ביעד גירעון המדינה. הצעת תקציב המדינה ל-2015 הופצה באיחור של כמעט שבועיים מהמועד המקורי, בגלל עיכובים בהשגת הסכמות בין שר האוצר לראש הממשלה על גודל תקציב הביטחון ויעד הגירעון. ההסכמות - הגדלת תקציב הביטחון ב-6 מיליארד שקל והעלאת יעד הגירעון ל-3.4 אחוזי תוצר - הושגו ערב ראש השנה. במסיבת עיתונאים שכינס שר האוצר בתחילת השבוע נאלצו בכירי המשרד להודות כי הם אינם "סגורים על המספרים". במהלך אמש והבוקר עבדו באוצר בקדחתנות כדי לסיים את הכנת חוברת התקציב - לאחר שהפצתה לשרים נדחתה במהלך היממה האחרונה מספר פעמים. העיכובים של הרגע האחרון נבעו ברובם מקשיים בהשגת הסכמות של שרים שונים לביצוע ההתאמות הנדרשות בתקציבי משרדיהם על-מנת למנוע חריגה ממגבלת ההוצאה התקציבית. הכלל הפיסקאלי שקיבלה הממשלה מגביל את הוצאותיה ב-2015 ל-323 מיליארד שקל. על-מנת שלא לחרוג מתקרת ההוצאה נאלץ כבר האוצר "להכניס לקופסא" סכום של 4.3 מיליארד שקל מתוך הסכום הנוסף לתקציב הביטחון. לחוק ההסדרים צורפה ברגע האחרון יוזמת רשות החברות לקדם הנפקת מניות מיעוט בשורת חברות ממשלתיות ובהן חברת החשמל, דואר ישראל, חברת נתיבי הגז, חברות הנמל וחלק מהחברות הביטחוניות. יוזמה זו מצטרפת לארבע רפורמות הנכללות בחוק: חוק האנג'לים לעידוד השקעות בחברות הזנק, שינוי מבנה יחידת המדען הראשי, חיזוק סמכויות הפיקוח על המחירים והקמת רשות להתחדשות עירונית.