"החינוך וההיי-טק הם המפתח להשתלבות החברה הערבית בכלכלת המדינה. ככלל, החינוך הטכנולוגי-מדעי הוא המנוף להיי-טק הישראלי העתידי", כך אמר עבדאללה חטיב, מנהל אגף החינוך הערבי במשרד החינוך.
חטיב דיבר בכנס "אהלן! - בונים היי-טק בחברה הערבית" שקיימה באחרונה עמותת צופן לשילוב עובדים ערבים בהיי-טק בגן התעשיה בערבית. לכנס, בהפקת
'אנשים ומחשבים', הגיעו עובדים רבים בענף מהמגזר הערבי ובכירים מחברות שונות בענף.
בדבריו הציג חטיב תוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי-מדעי במגזר הערבי. "השקנו קמפיין בתחום והצגנו אותו בפני מנהלי בתי ספר מהמגזר. פתחנו מגמות לעתודה מדעית החל מכיתות ז'. בכל שנה אנחנו פותחים 10 כיתות טכנולוגיות במגזר הערבי, עם 400 תלמידים". הוא ציין כי על-מנת לקדם את לימודי המדעים באוכלוסייה הערבית יקצה משרד החינוך תקציבים לשילובם של בוגרי תיכון מהמגזר באקדמיה.
"בין השנים 2007 ל-2014 חלה עלייה במספר הסטודנטים הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה", ציין חטיב. "בשנת הלימודים תשע"ד, 13% מהאקדמאים היו ערבים. עם זאת, בעוד שחלק גדול מהסטודנטים במגזר הערבי הולכים להוראה, רפואה או משפטים, חלקם בתחום ההנדסה הוא נמוך - רק 9% לעומת 18% במגזר היהודי. חלק ניכר מהסטודנטים במגזר הערבי שיכולים היו ללמוד מקצועות טכנולוגיים הולכים לתחומים אחרים ואנחנו מפספסים אותם".
"יש במגזר הערבי פוטנציאל רב", הוסיף. "בכל שנה יוצאים ממנו 22 אלף בוגרים והיעד שלנו הוא להגיע ל-60% זכאות לבגרות ולכך ש-83% מהם יעמדו בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות. אנחנו רוצים להגביר גם את תעסוקת הנשים הערביות, כשהיעד שלנו הוא 2,880 תלמידות בתחום בכל שנה".
נתונים עגומים על תעסוקת ערבים ניצה קסיר, ראש תחום שוק העבודה ומדיניות הרווחה בחטיבת המחקר של בנק ישראל, הציגה נתונים כלליים על ההיי-טק הישראלי ועל השתלבות העובדים הערבים בשוק העבודה. הנתונים נלקחו ממחקר שערכה יחד עם פרופ' ערן יציב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.
לדבריה, יש להיי-טק חלק הולך וגדל בתוצר של השוק הישראלי וקיים ביקוש רב להנדסאי מחשבים. למרות זאת, חלה במהלך השנים ירידה בשיעור התעסוקה של הגברים מהמגזר הערבי, אם כי מגמה דומה קיימת במגזר היהודי ובכל העולם המערבי. הסיבות לכך הן השתלבות נשים בשוק העבודה ועליית החשיבות והערך של שעות הפנאי.
ממצאים נוספים שהציגה מראים כי העלייה בשיעורי הלמידה אצל הערבים "אינה מספקת" וכי חלק גדול מהם יוצאים משוק העבודה בשנות ה-40 וה-50 לחייהם. שני שלישים מהגברים הערבים עובדים במקצועות פיזיים לעומת כשליש מהגברים היהודיים. רבים מהם מועסקים במקצועות שדורשים מיומנויות נמוכות.
קסיר ציינה כי "באוכלוסייה הערבית מקובל יותר שכשיש קשיים כלכליים, הילדים הצעירים יוצאים לעבוד. אולם, זה פתרון קצר מועד, שיוצר עוני לדור הבא".
היא הציגה בנוסף נתונים על תעסוקת נשים ערביות. "היא עולה, אבל גם הפער בין שיעור התעסוקה שלהן לזה של הנשים היהודיות עולה", אמרה. "בעוד שב-1970 הוא עמד על 25%, ב-2011 הוא עמד על 30%". היא חילקה את הנשים במגזר הערבי ל"מסורתיות" ול"מודרניות" ואמרה כי 75% מאלה המוגדרות מודרניות עובדות לעומת שיעור קטן הרבה יותר בקרב אלה המוגדרות מסורתיות.
"ריכוז מאוד גדול של נשים ערביות מועסקות בענפים מאוד מסוימים, רבות מהן במגזר הציבורי. שני שלישים מהנשים הערביות עובדות בבריאות, חינוך, מינהל ציבורי ותחומים דומים, לעומת שליש אצל היהודיות. אין כמעט נשים ערביות שעובדות בהיי-טק", ציינה.
קסיר הוסיפה כי יש למגמות שהציגה השלכות על שיעורי העוני במגזר הערבי. "כמעט 60% מהערבים מוגדרים כעניים ושיעורם הולך וגדל עם הזמן. כך גם שיעורם מבין כלל העניים במדינה: קצת פחות ממחצית מהעניים במדינה הם ערבים, בעוד ששיעורם של הערבים באוכלוסייה הוא 20%. שלושת רבעי מהערבים בישראל נמצאים במעמד נמוך. יש צעירים ערבים רבים שלא לומדים וזה משליך על המשך העוני ופוגע משמעותית בתוצר", אמרה.
לצד הממצאים העגומים, הציעה קסיר מה צריך לעשות. "אנחנו מדברים על בעיות מהותיות, מאקרו כלכלית, הצטברות של בעיות על פני מספר עשורים", אמרה. "כבר נעשה הרבה בתחום, אבל לא מספיק. נדרשת רפורמה מאוד נרחבת, שתתפרס על פני שנים. שינויי תקציב נקודתיים לא יביאו לפתרון".
לדבריה, "שילוב של עובדים ערבים בתעשיה בכלל ובהיי-טק בפרט יצמצם את הפערים, ייצור יותר קשר בין יהודים לערבים ויביא לצמיחה כלכלית. הוא ייתן יותר שוויון, עניין ואפשרויות לערבים, ויעלה את השכר שלהם".
"ההיי-טק משווע לכוח אדם", אמרה קציר. "הוא מנוע הצמיחה של המשק וחייבים שכוח האדם הזה ישתלב בו - בעיקר אקדמאים אבל לא רק. אפשר להתחיל להכשיר תלמידים כבר בתיכון, מה גם שלא כל עבודה בהיי-טק דורשת תואר אקדמי. תעסוקת ערבים תסייע לקטר הצמיחה של המשק".
