אחת מההשפעות המרכזיות של העיצומים האמריקניים המתחדשים על אירן היא מחיר הדלק בעולם המערבי. הורדתה של אירן מרשימת היצואניות מקטינה את ההיצע, והמחיר בתחנות התדלוק וכמובן גם מחירי הדלק לסוגיו לתעשיה - עולים.
מקורן של העליות הללו אינו רק בעיצומים על אירן; הן החלו ב-2017 ונובעות גם מתיקוני שוק לאחר השפל במחירי הנפט וגם ממדיניות יצואניות הנפט הגדולות המאוגדות באופ"ק. כך למשל, חברת הנפט הסעודית "סעודי ארמקו" ביטלה בקיץ 2017 הנחה שהעניקה ליבואני נפט מארה"ב. היבוא האמריקני מסעודיה צנח בשל כך ב-40%, מ-1.2 מיליון חביות ביום בחודש יוני אשתקד ל-700 אלף חביות ביום באפריל השנה. אבל מאז מורגשת תזוזה חזרה למעלה, המספרים עולים בהדרגה, ומנתונים לא סופיים עולה כי ביוני רכשה ארה"ב כבר קרוב ל-900 אלף חביות ביום מסעודיה.
המעניין הוא שסעודיה לא מגדילה את התפוקה היומית שלה משדות הנפט, אלא משתמשת בעתודות העצומות שברשותה, וכך ירד מספר חביות העתודה שבמאגרים הסעודיים מ-330 מיליון ב-2016 ל-230 מיליון באפריל השנה. המכירות הסעודיות, אגב, צפויות לגדול גם למדינות אחרות שצרכו עד כה נפט אירני.
מלחמת הסחר מגיעה לאירן העניין מסתעף והולך: קבוצת "דונג-מינג כימיקל", בעלת בתי הזיקוק מהגדולים בסין, הודיעה כי תפסיק לרכוש נפט מארצות הברית ובמקום זאת תרכוש את הנפט מאירן ומיצואניות אחרות במזרח התיכון. ממשלת סין כבר הודיעה כי היא לא תצטרף לעיצומים האמריקניים המתחדשים על אירן, והיא תהפוך ליבואנית הגדולה ביותר של הנפט האירני.
להחלטה הזו של בתי הזיקוק הסינים סיבה נוספת. עיתוני סין פרסמו ידיעות על כוונה של בייג'ין להטיל מכס בשיעור של 25% על נפט מיובא מארה"ב, וזאת במסגרת מלחמת הסחר המתהווה עם ארצות הברית. ההחלטה לפי הדיווחים צפויה להתקבל בסוף החודש הנוכחי. יצוא הנפט האמריקני לסין הסתכם השנה בממוצע של 400 אלף חביות ליום.
מי שתמלא ככל הנראה את מקומה של סין ביצוא הנפט האמריקני היא
קוריאה הדרומית, המנהלת משא-ומתן עם ארצות הברית בנושא. בכך תמצא סיאול תחליף לרכישת הנפט האירני על-רקע הלחצים של ממשל טראמפ עליה להפסיק את הסחר עם אירן. נוצר כאן משחק כסאות אנרגטי במזרח הרחוק, סין-ארה"ב-אירן-קוריאה הדרומית. הסגירות הסופיות תלויות לא רק בלחצים מדיניים, אלא בעיקר במחיר הנפט שהאמריקנים יהיו מוכנים למכור לקוריאנים, ובהתפתחויות במלחמת הסחר .
בינתיים הודיעו חברות אנרגיה ובעלות בתי זיקוק ביפן ובקוריאה הדרומית כי הן לא ממתינות לחידוש המעשי של העיצומים בנובמבר והן מפסיקות בחודש הקרוב את רכישת הנפט האירני. טייוואן נמצאת גם היא בדרך להחלטה דומה, והקרב העיקרי נסוב כעת מול הודו, הקניינית השנייה אחרי סין של נפט אירני.
בשלוש השנים שחלפו מאז כניסת הסכם הגרעין לתוקף וביטול העיצומים, עלה יצוא הנפט האירני ממיליון חביות ביום ל-2.2 מיליון. יפן, קוריאה הדרומית ו
האיחוד האירופי מייבאים יחד קרוב למיליון חביות, והפסקת הרכישה מאירן משמעה אובדן הכנסה של כ-700 מיליון דולר ליום לרפובליקה האיסלאמית. אם גם הודו תצטרף למהלך, עוד 600 מיליון דולר ביום יאבדו לאירנים, וקשה לראות כיצד הם יתאוששו כלכלית ממכה אנושה כזו.