עו"ד אליעד שרגא העיד עדות שקר; מנע בכוחנות סיום עגינות של נכה

בינואר 2017, בעת דיון בפרשה בבית המשפט העליון, הציע שרגא שהוא ייצא בשמו של האב אל הבעל ויציע לו להסכים לתת גט, לאחר שהאישה קיבלה את כל דרישותיו הכספיות ובנוגע לשני ילדיהם. חודש לאחר מכן דיווח שרגא על פגישתו בארה"ב עם הבעל, ולדברי בית הדין – הוא "התמקד בהצגה ארוכה ואוהדת של הנרטיב של סרבן הגט האכזר המעגן את אשתו הנכה למעלה מ-13 שנה. רק בשולי ההודעה ממש הציג עו"ד אליעד שרגא את התייחסות סרבן הגט למתווה והודיע שהוא נכון לקבלו בכפוף לכך שיופקדו ערובות להסדרי ראייה, יתקבל תסקיר של שירותי הסעד ושבית המשפט שיעסוק בעניינם של הצדדים יהיה בית משפט אמריקני. את הודעת העידכון חתם שרגא בקביעה כי סרבן הגט אינו נתון להשפעתו של אביו ושבנסיבות העניין יש לבטל את צו עיכוב היציאה שניתן כנגדו". שרגא התבקש להעיד בבית הדין על פגישתו, אך תחילה סירב בנימוק של "אינטראקציה לא טובה שיש לו עם בית הדין" והודיע שישלח במקומו את אשתו, עו"ד דלית שרגא. לבסוף התרצה שרגא והעיד, תוך שהאריך "בתיאור ה'נרטיב' של סרבן הגט ועשה זאת בלהט רב, תוך גילוי הבנה ואמפטיה למניעיו לרבות לדרישות הזויות וסחטניות". בית הדין הבהיר שהאישה מקבלת את כל דרישותיו של הבעל, אך אז טענו שרגא ונגר שהם אינם מייצגים אותו ואינם יכולים להסכים בשמו. בית הדין מוסיף: "נוכח התמונה המתבהרת שאין לעו"ד שרגא 'רצון טוב' לסיים את הפרשה ולממש מתווה פשרה שהוא עצמו העלה, ושבתחכום נעדר תום לב מינף את השליחות לעדות בדבר עצמאותו, כביכול, של סרבן הגט והעדר יכולתו של נתבע מס' 2 [האב] להשפיע עליו, שאל בית הדין את עו"ד שרגא אם נכון יהיה לומר שהודעת העידכון שהיא התוצר המשפטי של השליחות של רצון טוב מסייעת לקו המשפטי שטענתם כל הזמן? עו"ד א' שרגא ענה שהודעתו 'מסייעת לאמת'. לשאלת בית הדין איזה משקל יש ליתן להודעת עידכון של בא-כוח שהפך שליחות של רצון טוב לעדות המסייעת למרשו, לא קיבל בית הדין תשובה ברורה מעו"ד אליעד שרגא".

בית הדין אומר, כי בסיום עדותו של שרגא התברר, כי לאחר הדיון בבית המשפט העליון בינואר אשתקד, "מנע עו"ד שרגא במודע ובזדון אפשרות לסיים את פרשיית העגינות המתמשכת" (ההדגשה במקור). לאחר הדיון ניגש אחיו של הבעל אל עורכת דינה של האישה, עו"ד אסנת שרון, וביקש לדבר איתה – אבל שרגא התנפל מיד בצעקות ומנע את השיחה, בטענה שהיא מנוגדת לכללי האתיקה [למרות שהאח אינו צד לתיק]. כאשר חקרה אותו שרון על כך, הגיב שרגא: "דברי אלי בכבוד ותשמעי כבר את התשובה שאינה נוחה לך, כי כבר למדתי להכיר את ה'פתולוגיה' שלכם שכל מילה שנשמעת בהקשר ישיר או עקיף, מקבלת פרשנות". פסק הדין מתאר את השתלשלות האירוע: "עו"ד שרון שאלה-העירה: 'פתולוגיה שלי ושל מי עוד?' ועו"ד שרגא ענה: 'שלך ושל חברותייך לספסל'. ביה"ד העיר: 'אין כאן אף חברה'. ועו"ד שרגא החזיר: 'היו מלא, נטשו כשהספינה טובעת'. עו"ד שרון הגיבה: 'הספינה לא טובעת'. ועו"ד נגר התפרצה: 'אתם טובעים'". בית הדין הכתיב החלטה: "נשמעו כאן הערות שבצירוף אמירתו האומללה של עו"ד שרגא על 'עגינות אכזרית' בהתייחס למרשו יש בהן כדי ללמד על 'הרצון הטוב' במרכאות כפולות לסיים את התיק בהסכמה. 'אתם טובעים' בתיק זה הוא איחול לעיגון עולם של [האישה]... האמירה הארסית של גב' נגר 'אתם טובעים' שמשמעותה איחולים לעגינות עולם מקוממת, מבישה וראוי שלא הייתה נאמרת. חבל שכך. הייתי מצפה מבן אנוש ובמיוחד מאישה שתגלה גרם של חמלה". פסק הדין מוסיף: "נגר הגיבה בהשתלחות בבית הדין, ובית הדין החליט לחייבה בהוצאות משפט אישיות בסך 5,000 שקל. לאוצר המדינה. בתגובה הטיח נתבע מס' 2 דברי ביזוי בבית הדין".

בדיון הבא תיארה הטוענת הרבנית דבורה בריסק, המייצגת גם היא את האישה, את שהתרחש בבית המשפט העליון: " הדיון הסתיים. יצאנו – אני והמתמחה שלי צביה לוי לצידי ועו"ד שרון לצידי. יצאנו מאולם הדיון ופסענו עוד תחת תקרת המבואה של האולם הדיון. "בא מולנו [אחיו של הבעל] ושאל: 'זה אתם שמייצגות את האישה?' עניינו, אני לפחות עניתי: 'כן.' 'אפשר לדבר איתכן? אני רוצה לקדם משהו'. עניינו: 'כן'. ואז שמענו מקצה האולם – אני מצביעה איך זה היה, הלכנו כך והוא בא מולנו – יוסי ומהקצה, שמה אדון שרגא ואדון [האב], עמדו, ישבו – שמענו שאגות: 'אסור לך לדבר איתם, אני אוסר עליך לדבר'. "היינו מופתעים מעצם השאגות, התחלנו להסתכל על מה השאגות. התרומם שרגא מהמושב שישב שם והחל ללכת לכיוון – שני צעדים, ואז [האח] הסתובב והלך אליו. לאחר מכן עמדנו בחלל ההמתנה ועמדה לידינו עו"ד נגר ודיברנו – 'למה לא לדבר? אולי אפשר לקדם?' וגב' נגר אמרה: 'כן, אסור לו לדבר איתכם, אסור לכם לדבר איתו'. זה מה שהיה". על חקירתה הנגדית של בריסק בידי נגר, העיר בית הדין: "גב' נגר אינה שואלת שום שאלה עניינית בנוגע לתצהיר ולעדותה של גב' בריסק. לצערי, שאלותיה ממשיכות קו לא ראוי, שעליו עמדנו, של הצדקת סרבנות הגט. לצערי, טו"ר מיטלמן לעיתים מגנה את סרבנות הגט ומכנה אותה 'התנהלות מכוערת' – הא ותו לא. עו"ד שרגא ונגר נראים יותר כמי שמייצגים את סרבן הגט ונראים כמצדיקים סרבנות גט של אישה מעירה ונכה. אנו מצפים גם מעורכי דין ובמיוחד מעורכות דין לגלות רגישות וחמלה ולא להגן על סרבן גט בשום עילה... וצר לנו שעו"ד נגר פעם אחר פעם מצדיקה סרבנות גט".

בהחלטתו קובע בית הדין: "לאורך כל ההליך מציגים באי-כוחו של נתבע מס' 2 'נרטיב' שלפיו בנו של נתבע מס' 2, סרבן הגט [פלוני], הוא: איש עצמאי לחלוטין, מתנכר לאביו ולמצוקתו ונחוש לקבל את ילדיו בכל מחיר. 'נרטיב' זה מופיע במדויק בכל העדויות מטעם נתבע מס' 2 עד שאי-אפשר להימנע מתחושה כי טרם כניסתם לדיון שיננו העדים שוב ושוב 'דף מסרים' מטעם משרד עו"ד אליעד שרגא. "ל'ביסוסו' של הנרטיב מציגים כל העדים, לעיתים אפילו בסגנון זהה ומביך, שתי 'הוכחות' מרכזיות. הראשונה: לסרבן הגט, אף ששפתו אידיש, אין חזות חסידית כשל אביו; השנייה: קיימת מערכת יחסים מעורערת בין הסרבן ובין אביו ויתר בני משפחתו אשר נידו והרחיקו אותו. בהליך אשר לפנינו הציג עו"ד אליעד שרגא הוכחה נוספת, ואולי נכון יותר לומר: הציג את 'פנינת ההוכחות' לנרטיב, והיא ייצוגו המשפטי העצמאי של סרבן הגט ע"י עורכת דין אמריקנית מפירמה ידועה במנהטן. מדובר בנרטיב שקרי וכוזב. בהליך שקיימנו התברר, כי סרבן הגט 'מתואם' להפליא עם אביו ופרקליטיו ואינו מעוניין כלל בחידוש הקשר עם ילדיו". בית הדין מפריך את ה"ראיות" שהציגו שרגא, נגר ומיטלמן, ולאחר מכן עובר לקביעות בנוגע לעדותו של שרגא על ביקורו אצל הבעל ובנוגע להתנהגותו בתיק: "עו"ד אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד. עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת, וזאת מבלי להתייחס לשאלת המשקל הראייתי שיש ליתן – אם בכלל – לעדות פרקליט המעיד לטובת מרשו. "התמונה החד-משמעית שהתבהרה בפני בית הדין היא שאין לעו"ד שרגא 'רצון טוב' לסיים את הפרשה ולממש מתווה פשרה שהוא עצמו העלה, ושבתחכום נעדר תום לב מינף את השליחות לעדות בדבר עצמאותו, כביכול, של סרבן הגט והעדר יכולתו של נתבע מס' 2 להשפיע עליו. "לכל אורך ההליך, במשך חודשים רבים חזר ופנה בית הדין אל נתבע מס' 2 ובאי-כוחו לקדם את יישומו של המתווה. לצערנו, פעם אחר פעם נפלו דברינו על אוזניים אטומות, כאשר נתבע מס' 2 ובאי-כוחו עו"ד א' שרגא, עו"ד י' נגר וטו"ר מ' מיטלמן נמנעים מלעשות מאמץ כלשהו, ולו הקטן ביותר לסיים את הפרשה – למרות היכולת שבידם. אנו קובעים, כי נתבע מס' 2 ובאי-כוחו נמנעו במודע ובמתכוון מלממש את יכולתם לסיים את פרשת העגינות. "אך לא זו בלבד: ביום י"ח בטבת תשע"ז (16.1.2017) במבואת בית המשפט העליון, סמוך ונראה בזמן ובמקום כאחד לדיבורים על השליחות של 'רצון טוב' מנע עו"ד שרגא בפעולה אקטיבית, בזדון ובכוחניות אפשרות לנסות ולסיים את פרשיית העגינות המתמשכת. לא רק אדישות והימנעות מפעולה לפנינו, אלא פעולה אקטיבית שנועדה להנציח את עיגונה של [האישה]".

הדיינים מוסיפים: "נתבע מס' 2 לא רק שאינו מעוניין בסיום פרשיית העגינות אלא מעוניין בהנצחתה וכשרוחו טובה עליו הוא משמיע אמירות המצדיקות אותה גם באולם בית הדין. כבאי-כוח נאמנים גם עו"ד א' שרגא ועו"ד י' נגר מתקשים להתאפק ומפעם לפעם השמיעו אמירות בזכות המעגן ומניעיו... בהליך אשר לפנינו הוכח כי נתבע מס' 2 לא נקט רק מדיניות של אדישות והימנעות אלא אף נקט – גם באמצעות בא-כוחו עו"ד אליעד שרגא – בפעולה אקטיבית שנועדה להנציח את עיגונה של [האישה]". לבסוף קובע בית הדין: "השתכנענו בהליך שקיימנו למעלה מכל ספק כי בהמשך לפעולותיו האקטיביות בעבר של נתבע מס' 2 לעיגון כלתו, אשר הוכחו לפנינו, לא עשה נתבע מס' 2 ואין הוא עושה דבר כדי להביא להתרת כלתו מעגינותה; כי טענותיו שפעל לשכנע את בנו לתת גט כוזבות; כי 'הראיות החדשות' אינן אלא אחיזת עיניים במלוא מובן המילה; וכי בא-כוחו, עו"ד אליעד שרגא, מנע ונעל באופן אקטיבי בכוחניות ובבוטות ועוד בכניסה להיכל בית המשפט העליון, זמן קצר לאחר הדיון בעניינם של מרשו ושל העגונה, שביב של תקווה ושל סיכוי – שאולי חלילה לא ישוב – לסיום הפרשה העגומה. נאמר בבירור: נתבע מס' 2 הוא מעגנה האמיתי של [האישה] והוא עושה כל שביכולתו להנציח את עגינותה". בית הדין החליט להטיל על האב קנס יומי של 5,000 שקל לכל יום נוסף של עיגון והוצאות בסך 50,000 שקל. הדיינים מעירים, כי ייתכן שהקנס אינו משמעותי בשל עושרו של האב וכי היה מקום לשולחו לכלא לחודש – כפי שכבר הורו, אך בית המשפט העליון עיכב את הביצוע כדי לאפשר עוד מגעים. אולם "לאור התנהלות הנתבע מס' 2 ובאי-כוחו עולה חשש בלתי מבוטל, כי גם אם יוטל על הנתבע מאסר קצוב של שלושים יום, הוא ימצא את הדרך לנטרל אותו ולעקר את האפקטיביות שלו בטוענות מטעמים רפואיים שונים, כפי שניסה לעשות בהליך דנן. במידה שיצליח בכך ואף אם יצליח בכך רק חלקית, לאחר תום שלושים יום אלה יש לחוש כי הוא ימשיך חלילה באופן בלתי נלאה, כפי שעשה עד כה, להשקיע ממון ומאמץ בהמשך עיגונה של כלתו". בית הדין גם הטיל הוצאות אישיות יוצאות דופן של 20,000 שקל על נגר ומיטלמן: השניים "התנהלו במהלך ההליך באופן שאינו הולם מייצגים משפטים בפני מוסד שיפוטי. הדבר בא לידי בהתנהלות פרועה במהלך הדיונים, בהטחת אמירת חצופות ובהשתלחות בבית הדין כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעשרות עמודי הפרוטוקולים, ובהגשת בקשות המנוסחות העולות כדי ביזיון בית הדין על בסיס קבוע. נבהיר, כי בפתיחת הדיון ביום ח' בתמוז תשע"ז (2.7.2017) התרה בית הדין במיטלמן ובנגר, נוכח בקשה שנוסחה בחוצפה, שלא יהסס לפסוק נגדם הוצאות אישיות נוכח כל התנהלות שאינה ראויה, וכי בשני מקרים פרטניים במהלך הדיונים פסקנו עקרונית הוצאות משפט כנגד מיטלמן וכנגד נגר".