המשטרה ניהלה מסלול מידע ישיר לשופט המעצרים

נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קובע (יום ב', 23.9.19), כי המשטרה הגישה לשופט מעצרים מידע חסוי לעיניו בלבד - למרות שמדובר היה במידע גלוי שצריך היה להידון במעמד שני הצדדים ולהירשם בפרוטוקול. החלטתו של רוזן מעלה, כי למרות פרשת המסרונים והשופטת רונית פוזננסקי-כץ - נמשכת התופעה של מסלול ישיר לשופט ממנו נהנות רשויות האכיפה. מדובר בתלונה שהגיש עורך דין מהסנגוריה הציבורית, לפיה נציג המשטרה הגיש לשופט חומר שהוגדר "לעיניו בלבד". לדברי הסנגור, בהמשך ההליך התברר, כי לא מדובר בחומר חסוי שגילויו עלול לשבש חקירה או לחשוף מקורות מודיעין, אלא בטיעונים משפטיים ועובדתיים כגון "מדובר בתיק חמור", "מצדיק תום הליכים" ו"יש הרבה בשר". לטענת הסנגור, תכתובת זו נועדה לשכנע את בית המשפט להאריך את המעצר ולא הייתה הצדקה להסתירה ממנו ומן החשוד. המשטרה טענה, כי מדובר היה בתרשומת פנימית מקובלת ואין מדובר בניסיון להשפיע שלא כדין על שיקול דעתה של ערכאת המעצר. רוזן מצא את התלונה מוצדקת וקבע: "אל לתביעה להציג לעיני בית המשפט בלבד כל חומר העולה על רוחה, ואין הבדל לעניין זה אם כותרת אותו חומר היא 'חומר חסוי', 'תיק חקירה' או 'תרשומת פנימית'. "...ההיתר החוקי להגשת חומר לעיני בית המשפט בלבד בדיוני מעצר מהווה חריג, בבחינת הכרח בל יגונה, לעקרונות החשובים של שקיפות הדיון וזכות הטיעון, ויש להשתמש בו במשורה. יש להגביל הגשתו של חומר כאמור, רק למקום שבו החיסוי הכרחי למניעת שיבוש החקירה למניעת חשיפת מקורות מודיעין או כדומה, ואין לכלול בו מידע או טענות שמקומם הוא בדיון גלוי בפני כל הצדדים". רוזן מדגיש: "החומר החסוי המוגש על-ידי טוען המעצרים לשופט אינו בבחינת פתיחת 'נתיב תקשורת' חופשי בין טוען המעצרים לבית המשפט". על-רקע דברים אלו המליץ רוזן בפני ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב גדי סיסו, ובפני ראש חטיבת התביעות, תת-ניצב דדו זמיר, לנקוט צעדים שיבהירו ויחדדו את הצורך בהתנהלות נכונה על-פי חוק בדיוני מעצר תוך הקפדה על שקיפות השוויון, למעט במקרים שיש הצדקה עניינית לחרוג מכך.