כאשר יורכבו ועדות הכנסת יהיה פיקוח פרלמנטרי על השימוש באמצעי מעקב אלקטרוניים אחרי חולי קורונה - מבהיר (יום ה', 19.3.20) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. הפעלת האמצעים שבידי השב"כ בהחלטת ממשלה נעשתה כצעד חרום מיידי, בשל העובדה שהכנסת טרם הקימה את ועדת החוץ והביטחון, הוא מסביר.
עוזרו של מנדלבליט, ד"ר
גיל לימון, אומר כי השימוש בתקנות לשעת חרום אינו מיטבי, אך הוא נדרש בנסיבות הנוכחיות. הוא מדגיש בשמו של מנדלבליט, כי הממשלה ממשיכה להיות כפופה בצורה מלאה לכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה, וכי הפעלת אמצעי המעקב נעשתה בליווי משפטי צמוד, "תוך הנחת הסדרי פיקוח ובקרה וגידור הסמכויות הרלוונטיות, באופן המבטיח את צמצום הפגיעה בזכויות ככל שניתן ולפי כל דרישות הדין".
הדברים נכללים במכתבו של לימון ל
תהילה שוורץ-אלטשולר ורחל ארידור-הרשקוביץ מן המכון לדמוקרטיה, והם משקפים את תשובת המדינה לעתירתו של פעיל השמאל
שחר בן-מאיר נגד התקנות (אשר נדונה היום בבג"ץ). הוא מציין, כי החלטת הבאה על השימוש באמצעים שבידי השב"כ באה לאחר התייעצויות ממושכות עם מנדלבליט ועם המשנים ליועץ,
רז נזרי ו
דינה זילבר.
ההסדר הוא לשבועיים בלבד, ממשיך לימון, וכולל הסדרי פיקוח שמטרתם למנוע פגיעה בלתי מידתית ובלתי נחוצה בפרטיות. השב"כ יעסוק רק באיסוף המידע ולא באכיפה ובפיקוח, המידע יימסר רק בהתאם לפנייתו של משרד הבריאות ויכלול רק את הפרטים הדרושים למאבק בקורונה, והוא לא יישמר לאורך זמן. עוד נקבע מספר מצומצם של מי שרשאים לעיין במידע ונאסר על משרד הבריאות להעבירו לגורם אחר כלשהו, למעט המשטרה לשם אכיפת חובת הבידוד. משרד הבריאות והשב"כ גם חייבים לדווח למנדלבליט מדי שלושה ימים על פעולות האיסוף.
לדברי לימון, אין מנוס מפגיעה זו בפרטיות, שכן עמדתם החד-משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות היא שאין אמצעי טוב יותר לסיוע במניעת הפצת הקורונה. "ההסתייעות בשב"כ,
מקצרת באופן משמעותי את פרק הזמן שבו ניתן לזהות נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ולכך משמעויות מצילות חיים", הוא אומר.