בית המשפט העליון הורה (יום ג', 17.11.20) לראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, לנמק בתוך חודש מדוע לא ייקבע שהוא מחויב להסדר ניגוד העניינים עליו הורה היוץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, על-רקע משפטו. עוד הורו השופטים לשר לביטחון פנים,
אמיר אוחנה, לנמק מדוע לא יחולו עליו אותן מגבלות בנוגע למינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט ולגבי החלטות שיש להן זיקה למשפט נתניהו - שכן נתניהו מבקש להעביר אליו סמכויות אלו.
בכך קיבל בג"ץ את עמדתו של מנדלבליט, לפיה מאחר שנתניהו מסרב לקבל על עצמו את ההסדר במלואו - אין מנוס מהוצאת צו על-תנאי בנושא. זהו צעד משמעותי לקראת אפשרות שבית המשפט יכפה על נתניהו לפעול על-פי ההסדר, אם כי נותרה פתוחה גם האפשרות שהשופטים יכריעו רק בנקודות שנותרו במחלוקת בין עורכי דינו של נתניהו לבין מנדלבליט.
הנשיאה
אסתר חיות, המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופט
ניל הנדל (ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון) גם הורו לנמק מדוע לא ישלימו נתניהו וראש הממשלה החליפי,
בני גנץ, "את המינויים של כלל הבכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור ממשלה, וזאת לא יאוחר מהמועד שעליו יצהירו ויאושר על-ידי בית המשפט". הצווים על-תנאי הוצאו בעתירות של התנועה לאיכות השלטון ושל 69 עותרים אחרים.
לאחר מו"מ ממושך עם באי-כוחו של נתניהו קבע מנדלבליט, ללא הסמכתם, כי נתניהו לא יוכל לעסוק במינויים הבכירים ברשויות האכיפה (כולל המפכ"ל ופרקליט המדינה); לא יוכל להתערב במינוי שופטי בית המשפט העליון; ולא יוכל לעסוק בצד הממשלתי של הצעות חוק הנוגעות למערכת המשפט והאכיפה (כגון החוק הצרפתי או פיצול סמכויות היועץ המשפטי). באי-כוחו של נתניהו טענו בדיון בבג"ץ בשבוע שעבר, כי יש הסכמות על 80% מההסדר ונותרו רק ארבע-חמש נקודות בהן יכול בית המשפט להכריע. מאחר שיתר הצדדים התנגדו למתווה זה של הדיון, הוא נמשך על-פי העתירות המקוריות.
נוסח הצו על-תנאי בנוגע להסדר מלמד, כי בג"ץ עשוי להכריע בשאלה העקרונית - האם להסדר יש תוקף מחייב, למרות שלא נעשה בהסכמה, בשל היותו חוות דעת של היועץ המשפטי. נאמר בו: "מדוע לא ייקבע כי חוות הדעת שפרסם המשיב 1 [מנדלבליט] ביום 2.11.2020 ואשר עניינה הסדר ניגודי העניינים של המשיב 2 [נתניהו], הוצאה בסמכות, וכי תוקפה הנורמטיבי כלפי המשיב 2 הוא מחייב, בין מכוח הדין בין מכוח התחייבות שהמשיב 2 קיבל על עצמו - כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת".
חיות, מלצר והנדל גם מעלים את האפשרות שייקבע רק נקודתית שההסדר מחייב את נתניהו (בלא להכריע במישור העקרוני), משום שבדיון בעתירות נגד הרכבת הממשלה על ידו, הוא התחייב לחתום על הסדר
ניגוד עניינים במקובל. הם גם עשויים לקבל את בקשתו של נתניהו ולהכריע רק בסעיפים בהסדר שנותרו שנויים במחלוקת (בעיקר מינוי שופטי העליון ויוזמות חקיקה), שכן על מנדלבליט להתייחס לטענתו החלופית של נתניהו, לפיה אין להחיל עליו מגבלות מסוימות הכלולות בחוות הדעת.