הפרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וחבר בצוות המייעץ לקבינט הקורונה, התפטר (מוצ"ש, 9.1.21) מכל תפקידיו. במכתב חריף, הוא מאשים את הממשלה בכישלון מוחלט בניהול משבר הקורונה ומצביע על השיקולים הפוליטיים שהנחו את הממשלה בניהולו.
המכתב מנוסח באפן שממנו ניתן להבין כאילו בכוונתו להתמודד בבחירות הקרובות באחת הרשימות, אך לוין אינו מאשר או מכחיש הערכה זו.
"לצערי, נחשפתי בתקופת הקורונה, כמו כולנו, כיצד כניעה של הדרג הפוליטי לאינטרסים אישיים ופוליטיים צרים והשפעה של קבוצות לחץ גורמות לנזק חמור לבריאות הציבור ולחוסנה של מדינת ישראל", כתב לוין במכתבו.
תוך שהוא מאזכר את התפטרויותיהם המהדהדות של הממונה על בריאות הציבור לשעבר סיגל סדצקי וראש אגף התקציבים שאול מרידור, כתב לוין: "לנוכח השפל הפוליטי והערכי, אני חש מחויבות עמוקה לבחון את הדרך שבה אוכל להשפיע במידה הרבה ביותר לטובת הציבור בישראל.
"מתחילת משבר הקורונה, האיגוד בראשו אני עומד ניסה לקדם גישה מקצועית למשבר אל מול עירוב אינטרסים לא עניינים בקבלת ההחלטות הפוליטית", דבריו.
ברמז עבה לשאיפותיו הפוליטיות כתב: "לאור כישלון חרוץ בהליכי קבלת ההחלטות על-ידי הדרג הפוליטי, תוך אובדן אמון הציבור, נוכחתי לדעת כי אנו זקוקים לרופאים ומדענים שיאזרו אומץ להשתלב בהנהגה הלאומית על-מנת לבסס את קבלת ההחלטות על שיקולים מקצועיים".
בין היתר, כתב לוין כי הוא "מצר מאוד על כך ששאר הפורומים העוסקים בקורונה נהגו בחוסר שקיפות ודיוניהם לא פורסמו בזמן אמת, עובדה שפגעה באמון הציבור ובהתמודדות עם המשבר. לצערנו, נוכחנו שוב ושוב כי המלצות המומחים בבריאות הציבור נחשבות כקליפת השום עבור הממשלה".
הוא ציין כמה דוגמאות לחוסר ההיגיון הפנימי של החלטות שהממשלה קיבלה בתקופה האחרונה: "המלצות שזכו לתמיכתנו ולקונצנזוס בקבינט המומחים לצמצום ההדבקה והתחלואה בקורונה נדחו, כדוגמת דחיית פתיחת הקניונים. מנגד הוחלט על צעדים מזיקים למרות שקבינט המומחים התנגד להם, כדוגמת פארסת הסגר הלילי בחנוכה, שנדחתה לבסוף בלחץ ציבורי".
לדברי לוין, "למרות ניסיונות שונים גישת בריאות הציבור נדחקה לשוליים. לו היינו הולכים בדרך זאת היינו מתמודדים טוב יותר הן עם התחלואה והתמותה מקורונה והן עם נזקי המשבר... במקום זאת הממשלה בחרה לפעול בצעדים כוחניים, לא מידתיים ולא מאוזנים".
את הממשלה מאשים לוין ב"מתן הנחיות שרירותיות, חסרות עקביות והיגיון פנימי, אשר נאכפו באופן סלקטיבי על אוכלוסיות שונות. הממשלה, מסיבות פוליטיות צרות, מיאנה לפעול באופן דיפרנציאלי בהתאם לסיכון ולרמת התחלואה באיזורים שונים ואוכלוסיות שונות. תזמון הצעדים או היעדרם עורר בקרב הציבור חוסר אמון וחשש כבד לשיקולים אישיים ולא ענייניים מצד הדרג הפוליטי הבכיר ביותר [נתניהו?]".