במסגרת שביתת ההזדהות של החברה הערבית שהתקיימה השבוע (יום ג', 18.5.21) השתתפו גם עובדי מדינה מהמגזר, אך נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ אינו מתכוון לפתוח נגדם בהליכים משמעתיים כלשהם.
בשבוע שעבר הודיעה הנציבות כי פתחה בהליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה, כמעט כולם ערבים, שפרסמו ברשתות החברתיות התבטאויות גזעניות ותמיכה בגילויי אלימות. כללי התקשי"ר אוסרים התבטאות מצד עובדי מדינה בנושאים פוליטיים, אך בנציבות נמנעים מלאכוף את הכללים למרות שמדובר בשביתה שבהגדרה החוקית היא פוליטית.
בוועדת המעקב של ערביי ישראל, שהכריזה על השביתה, סרבו לומר כי מדובר בשביתת הזדהות עם עזה, ולכן טענו כי מדובר "במחאה על האירועים במסגד אל-אקצה [כניסת כוחות משטרה להר-הבית לדיכוי התפרעויות ערבים], הנישול המתמשך של תושבי שייח' ג'ראח בידי מתנחלים [רכישת בתים שבעבר היו שייכים ליהודים בידי ישראלים, ודרישת ביהמ"ש לפינוי הפולשים הערבים], ואובדן הביטחון האישי בקרב אזרחי ישראל הערבים [התנכלויות מצד חמומי מוח יהודיים לגל הפרעות והפוגרומים מצד אספסוף ערבי בכל רחבי הארץ]".
מנציבות שירות המדינה נמסר ל-News1 כי "אין שום אפשרות לדעת אם עובד לא הגיע לעבודה כי עבד מהבית, או היה בחופשת מחלה, או בחופש, או כל סיבה אחרת. המידע נמצא במחלקות משאבי אנוש של המשרדים עצמם". עוד נמסר כי "על-פי הכללים, עובד שנעדר מעבודתו ללא כל סיבה - לא מקבל שכר על אותו יום".
בתגובה לבקשתנו לקבל נתונים על מספר עובדי המדינה הערביים שנעדרו, נמסר: "איננו מקבלים מהמשרדים נתוני נוכחות, אך גם לא קיבלנו מהמשרדים דיווחים על עובדים ששבתו". על-פי כללי התקשי"ר, כאשר מדובר בהעדרות לא מאושרת, על מנהלו של העובד לדווח האם מדובר בהעדרות מוצדקת. העדרות שכזו עלולה להגיע לדין משמעתי. עם זאת, הסיכוי לדין משמעתי גובר כאשר מדובר בהעדרות לצורך פעילות פוליטית.
פרט להנחיה שלא לקבל שכר עבור יום של העדרות לא מאושרת, לא הורה הנציב הרשקוביץ לקיים הליך משמעתי כלשהו לעובדים שהצהירו בפני מנהליהם כי הם חלק מן השביתה, שבהגדרתה החוקית היא כאמור שביתה פוליטית. בדוברות הנציבות סרבו להתייחס לעניין.