הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה יישמר, למעט מספר שינויים שמטרתם לחזק את
הדתיים-הלאומיים על חשבונם של החרדים. כך קובע ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד בראשות
יאיר לפיד לבין ימינה בראשות
נפתלי בנט. ההסכם מעגן את מנגנון ממשלת החילופים הפריטטית ואת הרוטציה בראשותה, אשר תתבצע ב-27.8.23.
על-פי ההסכם, צירוף סיעות נוספות לקואליציה ייעשה על-פי החלטת לפיד ובנט, אשר תחייב את השותפות הנוכחיות. כוחם של שני הגושים בהצבעות בממשלה יהיה שווה, ללא קשר למספר השרים מכל גוש, כך שלא תתקבל הצעה אם כל השרים בגוש מסוים יתנגדו לה. שוויון דומה יהיה גם בקבינט המדיני-ביטחוני. תוך 145 יום מהשבעת הממשלה יועבר תקציב דו-שנתי לשנים 2022-2021; גם התקציב הבא יהיה דו-שנתי. לימינה יהיו תיקי הפנים (
איילת שקד), שירותי הדת (
מתן כהנא) וההתיישבות (ניר אורבך), כמו גם סגן שר במשרד ראש הממשלה. לפיד יהיה שר החוץ, ואנשי יש עתיד יחזיקו גם בתיקי הכלכלה, הרווחה, השוויון החברתי, המודיעין, האנרגיה והתיירות, והסיעה תמנה גם את סגן שר החוץ.
ההסכם מונה שורה של העברות תפקידים וגופים בין משרדי הממשלה, וקובע שייסגרו ארבעה משרדים שהוקמו בממשלה היוצאת: הדיגיטל, משאבי המים, הקידום הקהילתי ועניינים אסטרטגיים. יו"ר הכנסת לאורך כל הקדנציה יהיה נציג יש עתיד (
מיקי לוי), ויו"ר הקואליציה יהיה איש סיעתו של ראש הממשלה המכהן (תחילה -
עידית סילמן); ממלא מקומו יהיה איש הגוש השני. ימינה תחזיק בראשות ועדת הכנסת ובראשות ועדת הבריאות (אשר תפוצל מוועדת העבודה). יש עתיד תחזיק עד הרוטציה בראשות ועדות החוץ והביטחון, ביטחון הפנים, המדע והטכנולוגיה וקידום מעמד האישה; לאחר הרוטציה היא תקבל את ועדת החוקה ואת ועדת החינוך.
ההסכם מעגן את חברותה של שקד בוועדה לבחירת שופטים עד הרוטציה, ואחריה -
מרב מיכאלי. עוד נקבע, כי כהנא יקבל את הסמכויות בנושא מינוי דיינים בבתי הדין הרבניים הנמצאות כיום בידי שר המשפטים. יש עתיד וימינה יציעו לכנסת שנציגיה בוועדה לבחירת שופטים ייבחרו בגלוי ולא בחשאי כנהוג כיום. כהנא יעמוד בראש הוועדה למינוי דיינים, בה יהיה חבר גם
זאב אלקין מטעם תקווה חדשה; הכנסת תיוצג בידי שתי נשים - ח"כית מטעם ימינה וח"כית מן האופוזיציה. נציג ימינה יהיה חבר גם בוועדה למינוי קאדים לבתי הדין השרעיים. חקיקת יסוד חדשה או שינויים בקיימת ייעשו רק בהסכמת כל הסיעות - מה שאומר שלא יהיו שינויים בחוק יסוד הלאום, ושחוק יסוד החקיקה יצריך הסכמה מלאה.
יש עתיד וימינה יקדמו חקיקה שתאפשר תחרות בתחום הכשרות - מה שיאפשר לגופים מתונים כמו ארגון רבני צהר להיכנס אליו בצורה מלאה, לצד ארגוני הכשרות החרדיים והרבנות הראשית והמקומיות המצויות במקרים רבים בידי החרדים. הן גם יפעלו לשינוי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל, כך שבעוד שנתיים ייבחרו רבנים ציוניים ורבני ערים יוכלו לערוך גיורים. "יישמר הסטטוס-קוו בסוגיות בעלות זיקה לענייני דת ומדינה (לרבות בענייני מעמד אישי, גיור, תלמידי ישיבות, שבת, כשרות, רבנות, נישואין וגירושין)" - קובע ההסכם, הגובר על ההסכמים הפרטניים עליהם חתמה יש עתיד, ואשר מדברים על נישואין חד-מיניים, תחבורה ועסקים בשבת וביטול מתווה הכותל. את הסטטוס-קוו ניתן יהיה לשנות רק בהסכמת כל סיעות הקואליציה, אשר כל חבריהן יחויבו להצביע נגד כל הצעה אחרת.
יש עתיד וימינה תומכות במתווה הגיוס של 2019, המציב יעדים צנועים של גיוס חרדים ואינו כולל עיצומים של ממש אם לא יושגו. לצד זאת, בנט ושר הביטחון המיועד,
בני גנץ, "יבחנו הפעלה של מודל חדש בתחום השירות הלאומי-אזרחי לאוכלוסיות מסוימות"; ההסכם אינו אומר האם הכוונה גם לערביי ישראל. ועדה בראשות נציגיהם של השניים תגיש את המלצותיה בנושא בתוך שלושה חודשים. עוד הוסכם בתחום הביטחון להפעיל אמצעי אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית פלשתינית בשטחי C.
בתחום הכלכלה הסכימו שתי המפלגות לבחון את האפשרות להפעיל ביטוח אבטלה לעצמאים במסגרת הביטוח הלאומי, לבצע רפורמה מקיפה במכון התקנים ולהקצות תקציבים ליעדים ומיזמים בתחומי החינוך, הרווחה, ההתיישבות, התרבות, הדתות, החקלאות, הבריאות, הביטחון והחברה בדומה לפעילות שמאז 2018. מדובר למעשה בכספים קואליציוניים. הן גם מסכימות להאריך בארבע שנים את פעילות הוועדה למתחמי דיור מועדפים, המטפלת בפרויקטים גדולים, עם אפשרות להארכה נוספת של שנתיים.