שני בני משפחה שהעבידו בכפייה שישה ילדים בני 15-6 ירצו שנתיים וחצי מאסר וארבע שנות מאסר - קובע (יום א', 5.9.21) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בפסק דין נדיר בעבירה זו. העונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר.
שטיין אומר: "עובדות המקרה הן לא פחות ממזעזעות. המערערים ניהלו מאפיה השייכת למשפחתם ביישוב רהט. במאפיה זו, הם העבידו בכפייה שישה קטינים בני 15, 13, 12, תשע, תשע ושש - זאת, במשך פרקי זמן שונים בשנים 2018 ו-2019. במהלך עבודתם, שלעתים בוצעה בשעות הלילה, הקטינים לא זכו להפסקות ואף לא לימי מנוחה, ושכרו של כל קטין עמד על 20-15 שקל ליום. כאשר הקטינים לא עמדו בהספקי העבודה שנדרשו מהם, הם הותקפו על-ידי המערערים בסטירות, אגרופים ובעיטות, ואנואר אף הכה את אחד הקטינים באמצעות מקל וגרם לאותו קטין כאבים עזים.
"אמג'ד מצדו היכה את האחד הקטינים בכת של סכין לאחר שראה ליד אותו קטין פיתות שהתייבשו. מפעם לפעם, הוכו הקטינים באמצעות כבל או כלי אחר שהיה בידי המערערים. ביום 8.2.2019 בשעות הבוקר, אחד הקטינים נפגע קשה באצבעותיו ממכונת חיתוך אותה אולץ להפעיל, ושלוש מאצבעותיו נגדעו חלקית. אחותו של אותו קטין פרצה בבכי לאחר שנודע לה על כך, ובתגובה היא נדחפה על-ידי אנואר באופן שראשה הוטח בקיר". השניים הודו בעבירת עבודות הכפייה ובעבירות נוספות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על אנואר 30 חודשי מאסר, ועל אמג'ד - 54 חודשי מאסר.
השניים ערערו על חומרת עונשיהם, ושטיין אומר: "למרות שעונשים אלו הוטלו בגין מעשים פליליים חמורים, הם נמצאים רחוק מרף העונש המירבי שקבע המחוקק לכל אחת מהעבירות שבהן עסקינן, ועל כן לא ניתן לתארם כבלתי מידתיים... מעשיהם של המערערים חצו את רף החומרה הגבוה. תוצאותיהם של מעשים אלו היו קשות, עד כדי הרסניות, עבור הקטינים שנפגעו מהם. אשר על כן, עונשו של כל אחד מהערערים - כשהוא לעצמו - איננו מופרז אם יכולה להצדיק התערבות מצד ערכאת הערעור".
אולם, ממשיך שטיין, עונשו של אמג'ד חמור מדי ביחס לזה של אנואר, שכן הפער במעשיהם בפועל (להבדיל מן העבירות בהן הודו) לא היה כה גדול. גם כאשר מביאים בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות של אנואר, שהצדיקו הקלה מסוימת עימו, הפער עדיין גדול מדי - ולכן העמיד אותו שטיין על ארבע שנות מאסר (הפחתה של חצי שנה). הוא מדגיש: "אילולא הפגיעה בעיקרון השקילות והאחידות בענישה, לא היה מקום להתערב בגזר הדין". המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט יצחק עמית הסכימו עם שטיין. את המערערים ייצג עו"ד שמעון תורג'מן, ואת המדינה - עו"ד עילית מידן.