ועדת הכלכלה החלה השבוע (יום ה', 7.10.21) את הדיון בתיקון חוק משק הגז הטבעי, מתוך הצעת חוק ההסדרים. את הישיבה פתח היו"ר מיכאל ביטון ואמר כי הצינור הראשי פותח, אבל תשתית החלוקה עדיין חסרה, וכעת מציע משרד האנרגיה תיקוני חקיקה שיאפשרו המשך פריסה ועמידה בהסכמים מול חברות הגז.
מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, אמר כי מקטע ההולכה מחזיק 97 אחוז מהצריכה, ותיקוני החקיקה המבוקשים כעת הם חלק מפיתוח תשתית החלוקה למפעלים הקטנים והבינוניים. סגן מנהל כלכלה ותכנון אסטרטגי במשרה האנרגיה, רון אייפר, הוסיף כי מפעל קטן יכול לחסוך שני מיליון שקל בשנה והחיסכון למשק יכול להגיע בסך-הכל ל-3.3 מיליון שקל בשנה - כ-30 מיליון שקל ב-20 שנה. מפעל גדול יותר יכול לחסוך 130 מיליון שקל באותה תקופה.
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) התייחס לסעיף שנועד לאפשר העלאת מחיר החלוקה, לחברות שכבר זכו במכרז ונקבע להן מחיר אחר. "איך מוודאים שזה מבוצע בצורה מידתית", שאל והוסיף: "אם התנאים השתנו אז צריך לעדכן את המכרז ולאפשר לעוד חברות להתמודד, ולא לשנות אחרי שחברות אחרות לא ניגשו". היו"ר ביטון אמר כי העלה זאת בשיחות מקדימות, וביקש תשובה.
עו"ד צחי בר ציון, נציג המחלקה המשפטית של משרד האנרגיה, אמר כי יש פה מקרה ייחודי שבו החוק לא מאפשר גמישות לשינוי תעריפים. "השנים חלפו ונקלענו למלכוד. אנחנו רק מאפשרים לגבור על אנומליה שהסעיף גרם שלא בכוונה, והמועצה היא שתבחן את הצורך בשינוי התעריף", הסביר.
בדיון השתתפו בעלי מפעלים שסיפרו שהם מחכים כבר שנים לחיבור, שנדחה ונדחה. נציג שטראוס, דייב רוזנברג, אמר כי לחברה יש 6 מפעלים שיכולים להתחבר לגז, מתוכם רק המפעל בשדרות מחובר, בעוד מפעלים בנצרת, בכרמיאל, ביטבתה ואפילו מפעל בלוד - המרוחק שני ק"מ מצינור הולכה, עדיין לא מחוברים כי לא כדאי להביא להם את הצינור.
סמנכ"ל פניציה בירוחם, מישל בן סימון, סיפר כי המפעל מחובר מאז 2013, אך אמר כי בכל תחום רואים כיצד אחרי שזוכים במכרז ומתכננים, העסק מתחיל להשתנות. "אנחנו מאבדים אמון כשמשנים כללים ומחירים אחרי פרסום מכרז", אמר. מנכ"ל הרטמן מאי המייצרת אריזות לביצים בנתניה, רונן שריקי, אמר כי ב-2017 חתם על חוזה לאספקת גז ב-2019, ומאז הוא ממתין. לדבריו, לא נראה שיש כוונה לחבר את המפעל לגז כלל.
סמכויות מוגדלות למאסדר
מנכ"ל נתג"ז, שמואל תורג'מן, אמר כי שינוי התעריפים ישפיע על החברה משמעותית, והסתייג מכך שהמאסדר מקבל סמכויות נרחבות. הוא התייחס לכך שצינור ההולכה לא מגיע לנהריה, ואמר כי זו לא משימה של נתג"ז אלא של חברות החלוקה. גראזי השיב כי הרשות רוצה שרווחי נתג"ז יופנו לפיתוח משק הגז ולאחסון בשעת חירום. הוא הוסיף כי העלאת התעריף תאפשר פיתוח ויכולת להגיע לצרכנים נוספים. רכזת תשתיות ואנרגיה באגף התקציבים באוצר, שני מנדל לאופר, התייחסה לדברי מנכ"ל נתג"ז ואמרה: "זה כמו שחברת החשמל הייתה מגיעה לכנסת ומבקשת שרשות החשמל לא תגבה מימון לאנרגיה מתחדשת".
המהנדס הראשי של עושר"ד גז טבעי, ברוך פוקס, אמר כי המשמעות היא שלרשות הגז תהיה אפשרות לתת תוספת מימון לחברות החלוקה, על חשבון הצרכנים. הוא הוסיף כי המחיר רק יעלה ולא ירד אף פעם, ואמר שיש מפעלים שהצינור עובר לידם והם לא מחוברים כי אין להם כסף לשלם 700 אלף שקל דמי חיבור. "תעריפי החלוקה בישראל לא זולים בכלל והחשש הוא שהם עוד יעלו - תשכחו מחיבור מפעלים קטנים", אמר.
עם זאת, באוצר ובמשרד האנרגיה הסבירו כי החלק של מחיר החלוקה הוא 20-10 אחוז ממחיר הגז הכולל, ואמרו כי העלאתו לא תהייה משמעותית לצרכן, אך תאפשר פיתוח רשת החלוקה וחיבור מפעלים נוספים. למרות ההעלאה, החיבור יאפשר למפעלים דווקא להוזיל עלויות אנרגיה.
ח"כ להב הרצנו שב ואמר כי כדי שזה לא יהיה אפקט מצנן על השוק, המאסדר צריך להסביר למה זה מצב בלתי רגיל ואיך מגדרים את שיקול הדעת שלו. ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, אמר כי זו תהייה טעות לאשר זאת ופגיעה באמון כבר היום אין.
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הוא מבקש מנציגי הממשלה לבחון כיצד מגדרים את האפשרות להתייקרויות ומונעים פגיעה בנתג"ז, כך שרווחיה ילכו להשקעה בתשתית ולא לייקור תעריפים לצרכנים שחתמו על הסכמים. הוא אף ביקש מח"כ להב הרצנו להיפגש עם כל הגורמים ולבחון את ההערות שעלו בדיון לעומק. הוא הוסיף כי המקרה של מפעל בלוד שמרוחק שני ק"מ מתשתית הולכה ולא מחובר לגז דורש ועדת חקירה, כך גם המקרה בנתניה ונהריה. "נרצה לראות תוצאות בשנה הקרובה", הבהיר.