נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הפועלת במשרד המשפטים, "מיהרה לנקוט עמדה ללא בדיקה יסודית מטעמה, ומיאנה לחזור מעמדתה גם לאחר שנחשפה בפניה התמונה בשלמותה במסגרת ההליך דנן, ועמדה על מיצוי הדין עד תום תוך גרירת הנתבעים להוצאות מיותרות". כך קובעת (21.10.21) שופטת בית משפט השלום בחיפה,
כאמלה ג'דעון. מפסק הדין עולה עוד, כי הנציבות נתנה את ידה לתביעה חסרת בסיס עובדתי והתנהלותה הדיונית הייתה פגומה.
הנציבות הגישה, בשם בני הזוג שי הובר וכרמית הובר, תביעה בסך 300,000 שקל נגד קיבוץ איילון וחברי הקיבוץ טל אלימלך ונועה יחיאלי. היא טענה, כי הקיבוץ הפלה לרעה את בארי הובר, בנם הפעוט של בני הזוג המצוי על הרצף האוטיסטי, כאשר הוא הוכנס לעגלול (עגלת-לול) בעת יציאה מן הפעוטון, בעוד יתר הילדים הלכו בעצמם. כלפי אלימלך ויחיאלי טענה הנציבות, כי הם סירבו להאריך את החוזה להשכרת בית בקיבוץ למשפחת הובר, בשל המחלוקת שהתעוררה בינם לבין הפעוטון והקיבוץ.
ג'דעון קובעת, כי לא היה בסיס לתביעה. הפעוטון טיפל בבארי במסירות ועל-פי המלצת גורמי המקצוע, ורק בימי שישי בהם לא הייתה לו מטפלת אישית - הוא הוכנס לעגלול, יחד עם ילדים אחרים שהתקשו בהליכה, ורק לאחר שסירב תוך בכי והתנגדות ללכת בכוחות עצמו. לדברי ג'דעון, לכל היותר מדובר במחלוקת על דרך הטיפול הראויה בבארי - כאשר הנציבות הסתמכה על המטפלת רחל ביטון, בעוד הקיבוץ הביא לעדות את המומחה המוביל פרופ' אשר אור-נוי - ובוודאי שאין בו אפליה על-רקע מוגבלותו של בארי.
עוד מראה ג'דעון, כי הפעוטון טיפל היטב בילדים אחרים בעלי קשיים, דבר המלמד שערך השוויון מוטמע היטב במערכת החינוך של איילון. השימוש בעגלול במקרה של בארי היה לצורכי טיפול ולא לצורכי בידול, היא קובעת. כרמית הובר התבצרה בעמדותיה, סירבה לקיים מפגש עם גורמי המקצוע כדי לבחון את הדרך הטובה ביותר לטיפול בבנה, פנתה לנציבות יומיים בלבד אחרי שראתה אותו מוסע בעגלול ואף עקבה בצורה מטרידה אחרי הנעשה בפעוטון. רגשותיה השליליים הם שהולידו את התביעה, למרות שלא הייתה כל אפליה - קובעת ג'דעון.
לגבי הכשרת הבית מראה ג'דעון, כי אלימלך ויחיאלי פנו שוב ושוב לבני הזוג הובר לגבי הארכת החוזה, ומשלא קיבלו מענה כלשהו - הודיעו שהוא לא יוארך. לכן, אין בסיס עובדתי לטענה לפיה הדבר היה קשור בצורה כלשהי לסכסוך לגבי בארי. עוד מציינת ג'דעון, כי הנציבות הגישה תצהיר של מי שטיפלה מאוחר יותר בבארי בפעוטון בכרמיאל, אך לא הייתה בו כל התייחסות למצב בעת יציאה ממנו - והדבר אומר דרשני.
בנוגע להתנהגותה של הנציבות אומרת ג'דעון, כי היא נקטה עמדה ופתחה בהליכים עוד בטרם ביררה את העובדות, למרות שהחוק מעניק לה סמכויות חקירה. עורכת דין מטעמה שלחה מכתב לקיבוץ שלושה ימים לאחר פנייתה של הובר, בלא פנייה קודמת אליו לבירור התלונה. הנציבות גם לא נענתה להצעתו של המזכיר הכלכלי של הקיבוץ, מיכאל קישון, לקיים פגישה לליבון הנושא. אם הנציבות הייתה מעמיקה לבדוק, סביר להניח שהתביעה לא הייתה מוגשת - מסכמת ג'דעון. בשל התנהלות זו, היא חייבה את הנציבות בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל.