ביהמ"ש: התנהלות האפוטרופוס הכללי - שלא על-פי הדין

"גבייה לא מוסדרת של דמי הניהול בניגוד ללשון התקנה נראית כגבייה שרירותית שאינה עומדת, לשון המעטה, בחובות הכבדות המוטלות על המשיב כנאמן וכרשות ציבורית". כך אומרת (2.11.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי-חיאט, על האופן בו האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים גובה דמי ניהול על נכסי מקרקעין המופקדים בידיו. בתיק שהתברר בפני נחליאלי-חיאט אמרה שירה גורדון, סגנית מנהלת היחידה לאיתור נכסים עזובים באגף האפוטרופוס הכללי: "העובדות הן עובדות והתקנות הן תקנות ואני מודה שלאורך כל השנים לא היה לאפוטרופוס הכללי נהלים סדורים לעניין גביית השכר... נכון שנושא שכר הניהול לא מוסדר לאורך השנים. יש תיקים ששכר הניהול כן נגבה באמצע הדרך, כתוצאה מכך שמשהו התעורר בתוך התיק או בתוך הדירה ואז נכנסו לחשבונות וראו שאפשר לגבות". מצב זה - אומרת נחליאלי-חיאט - עומד בניגוד לתקנות המחייבות את האפוטרופוס הכללי, ולפיהן את דמי הניהול יש לגבות עם העברת הנכס לידיו. אלא שבמקרה שהובא בפניה התברר, כי דמי הניהול נגבו לאחר 40 שנה ולפי שווי גבוה בהרבה של הדירות בהן מדובר היה, ובסך-הכל - מאות אלפי שקלים. "התנהלות זו חמורה שבעתיים שכן המשיב הוא רשות ציבורית עליו חלות חובות ההגינות מכוח המשפט המינהלי, זאת לצד חובותיו כנאמן", מדגישה נחליאלי-חיאט.

דרך שרירותית ובלתי שקופה

נחליאלי-חיאט מוסיפה: "בנוסף לתמונה העגומה שהצטיירה בעניין גביית דמי הניהול על נכסי מקרקעין, אציין בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, כי ראוי היה שהאפוטרופוס יבחן את עמדתו ביחס לשאלת השבת הכספים העודפים שנגבו על ידו לפי שומה מאוחרת למועד תחילת ניהול נכסי המקרקעין כמתחייב מהתקנות... מקום בו רשות מינהלית מגיעה למסקנה כי נפלה טעות באופן שבו נגבו כספים מהציבור, ראוי והוגן ללכת בדרך המלך לריפוי הפגם שנפל ולעשות זאת בצורה גלויה, שקופה, תוך מתן תשובות ראויות לציבור כולו ולא על דרך הסדרים פרטניים שלכל היותר באים לתת מענה נקודתי. "הדברים חמורים עוד יותר כשמדובר באפוטרופוס הכללי שהוא נאמן בנוסף להיותו רשות ציבורית וחובות הנאמנות המוטלות עליו הן כבדות משקל ורק נוספות לחובותיו כרשות מינהלית. לא ניתן להסכין עם מציאות שבה רק לאלו מבין בעלי הנכסים העזובים הפונים פנייה יזומה למשיב בבקשה להשבת סכומים שנגבו ביתר תיעשה ההשבה לפי 'הצעת הרשות'. דרך זו היא שרירותית, מבטאת התנהלות שאינה שקופה וחוטאת לעקרונות המינהל התקין. "לכך אוסיף כי אופן פעילות זה נוגד את עקרון השוויון בין בעלי הנכסים העזובים. נראה סביר בעיני להניח שמבין כל הבעלים של הנכסים העזובים, רק אלה יודעי הדין או אלה הנעזרים בייעוץ משפטי יוכלו להבחין שפעילות המשיב אינה מתיישבת לכאורה עם הדין. הדעת לא סובלת מציאות שבה הרשות תיצור מציאות שבה לבעלי הכוח והממון יתרון מובנה על בעלי נכסים עזובים שאינם מודעים לזכויותיהם". נחליאלי-חיאט דחתה את בקשתו של זיו מן-דעלי לאשר תביעה ייצוגית ב-280 מיליון שקל נגד האפוטרופוס הכללי בשל הליקויים בגביית דמי הניהול מהנכסים שבידיו, שכן האפוטרופוס הוא "רָשות" והתשלום הוא "אגרה" ולכן לא ניתן להגיש נגדו תביעה ייצוגית לבית המשפט לעניינים מינהליים. אולם, היא מדגישה, "יש חשש לא מבוטל להתנהלות האפוטרופוס שאינה מתיישבת עם הדין, שכן התרשמתי כי נגבים סכומי כסף תוך חריגה, לכאורה, מסמכות האפוטרופוס לגבות שכר ניהול לפי תקנות השכר". בשל כך זיכתה נחליאלי-חיאט את מן-דעלי בהוצאות בסך 30,000 שקל והורתה להעביר את פסק דינה לתשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. את מן-דעלי ייצג עו"ד עדי ליבוביץ, ואת האפוטרופוס - עו"ד דורית יפרח-דרורי.