רוב הסיכונים להלבנות הון גברו השנה בהשוואה ל-2017, ובמקביל רמת ההתמודדות איתם ירדה - קובעת (יום ג', 23.11.21) הרשות לאיסור הלבנת הון שבמשרד המשפטים, המפרסמת את הערכת הסיכונים הלאומית בתחום ההלבנות. הסיכונים ורמת ההתמודדות איתם מדורגים בסולם של אחת עד חמש.
על-פי ההערכה, האיום הגבוה ביותר - בדרגה חמש - נמצא בתחומי ההונאות, סחיטת דמי חסות, חשבוניות פיקטיביות, סחר בסמים, ארגוני פשיעה ומיסוי ישיר. בתחומי ההונאה והסחר בסמים מדובר בעלייה מדרגה ארבע, בעוד ביתר התחומים אין שינוי מאז 2017 (דמי חסות לא נכללו בדירוג הקודם). רמת ההתמודדות עם ההלבנות בתחומי ההונאות, החשבוניות הפיקטיביות וארגוני הפשיעה ירדה מאז ההערכה הקודמת, ההתמודדות עם הסחר בסמים נותרה ללא שינוי, ורק בהתמודדות עם הלבנות במסגרת מיסוי ישיר נרשם שיפור. גם רמת הסיכון הנובעת מתחומים אלו עלתה בארבע השנים האחרונות, למעט ירידה שנרשמה במיסוי הישיר.
יותר הונאות מקוונות
על עבירות הונאה אומר הדוח, כי התחכום ההולך וגובר בהן, השימוש בטכנולוגיה מתקדמת והפער אכיפתי (בעיקר בתחום הפורקס) מקשים על ההתמודדות עם התופעה. היקף ההונאות המקוונות, בדגש על מתקפות הפישינג, גדל במאות אחוזים בשנה האחרונה והפך לאחד מהענפים הפליליים הרווחים לארגוני פשיעה בישראל, במיוחד בתקופת הקורונה. ישנו גם גידול בעבריינים ישראלים המבצעים הונאות פורקס כלפי תושבי מדינות אחרות שמלבינים את רווחיהם בישראל.
חשבוניות מס פיקטיביות הן תחום פשיעה נפוץ בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, שניתן לבצעו בקלות רבה וחקירתו מורכבת מאוד. לכן, ארגוני הפשיעה משתמשים בחשבוניות פיקטיביות כתשתית להלבנת הון בהיקפים נרחבים. למרות הטיפול הנרחב בתחום על-ידי כל הגופים – פעילות צוותי חקירה מיוחדים בהובלת משטרת ישראל ומאות תיקי חקירה ברשות המיסים – עדיין קיים פער משמעותי בטיפול והגשת כתבי אישום.
הסחר בסמים הוא תחום שנע מעבריינים בודדים, דרך כנופיות סחר ועד לארגוני פשיעה. מרבית הסמים מוברחים לתוך ישראל, למעט הקנביס שמקורו בעיקר בגידול מקומי. בשנים האחרונות הסחר בסמים הפך נגיש יותר, וישנו קושי גובר באיתור התשלום שחלקו מבוצע בנכסים וירטואליים (קריפטו). לצד זאת, ניסיונות הלבנת הון שמקורו בעבירות סמים, מזוהים ומטופלים באופן הולם, אך זאת לצד מגמת ענישה ברף נמוך שפוגעת ביכולת ההרתעה.
סחיטת דמי חסות התעצמה בשנים האחרונות ומגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה, המתנקזים לארגוני הפשיעה בכלל ולארגוני פשיעה במגזר הערבי בפרט. בשנת 2019 לבדה הרשות זיהתה 414 מיליון שקל שהושגו בפעילות עבריינית זו.
על-פי הדוח, שיתופי פעולה אפקטיביים בין רשויות האכיפה בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות הובילו למאבק משמעותי בפשיעה החמורה והמאורגנת, גלי מעצרים וכתבי אישום רבים כנגד ראשי ארגוני פשיעה. היחלשות ארגוני הפשיעה הבולטים דאז, לצד חולשת האכיפה בחברה הערבית, הביאה להתחזקות ארגוני פשיעה בחברה הערבית. אלו פונים גם לתחומים טכנולוגיים כגון הונאות בזירות סוחר ונכסים וירטואליים, הימורים באינטרנט והונאות "הנדסה חברתית", ופעמים רבות מלבינים את כספם בחו"ל. הארגונים משתמשים בנותני שירותים פיננסים, אנשי קש, עסקות נדל"ן ועסקים עתירי מזומן להעברת כספיהם.
צ'יינג'ים במטבעות וירטואליים
השיטות המרכזיות להלבנת הון הן: נותני שירותים פיננסיים (לשעבר צ'יינג'ים, רמת איום חמש), שימוש במזומן (חמש), אמצעי תשלום מתקדמים (ארבע), הלבנת הון במסחר (ארבע) ויהלומים (שלוש). בשני התחומים הראשונים הסיכון נותר בעינו, בשני הבאים הוא עלה מאז 2017 ורק בחמישי נרשמה ירידה. לעומת זאת, ההתמודדות עם שלושת הראשונים השתפרה, ההתמודדות עם ההלבנות במסחר גרועה יותר ובתחום היהלומים אין שינוי.
הפעילות בתחום הצ'יינג'ים נאמדת ב-230 מיליארד שקל בשנה ונמצאת בצמיחה ובהתפתחות משמעותית בעשור האחרון, הכולל גם שירותים פיננסים במטבעות וירטואליים ואמצעי תשלומים מתקדמים נוספים. מהערכת הסיכונים עולה, כי ישנה מעורבות של נש"פים בהלבנת ההון, תוך גידול משמעותי בהיקף השימוש במזומן, מתן הלוואות בשוק האפור והעברות כסף שהופק מפשיעה לתוך ישראל ומחוצה לה, לעיתים באופן מודע ולעיתים תוך ניצול הנש"פ.
עוד אומר הדוח, כי בשנים האחרונות חלו שני שינויים בעלי פוטנציאל להפחתת הסיכון להלבנת הון באמצעות מזומן – כניסתו לתוקף של חוק צמצום השימוש במזומן בשנת 2019, וההתפתחות הטכנולוגית המואצת הכוללת עליה בשימוש באמצעי תשלום מתקדמים. עם זאת, היקפי המזומן במשק המשיכו לעלות והפעילות במזומן עדיין מהווה אמצעי תשלום מרכזי עבור ארגוני הפשיעה, ובכלל זה אלו ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.
אמצעי תשלום מתקדמים הם תחום פעילות גלובלי המצוי בהתפתחות מתמדת, שהיקפי השימוש בו בארץ ובעולם הולכים ועולים. התחום כולל שירותי תשלום מקוונים, ארנקים אלקטרוניים, אמצעי תשלום prepaid, תשלומים באמצעות רשתות חברתיות, שיקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ועוד. משבר הקורונה העצים את מגמת המעבר לאמצעי תשלום מתקדמים, תוך ניצול האנונימיות והנוחות להעברת כספים שמקורם בעבירות סמים, הימורים, הונאות מקוונות ומתקפות סייבר.
יותר ארגוני פשיעה ודמי חסות
עוד אומרת הרשות, כי גובר העיסוק העולמי במסחר בינלאומי כדפוס הלבנה, לאור היקפי הסחר עצומים והעובדה שהוא מאפשר העברת ערך בקלות ובלא פיקוח מספק. מדובר בשיטה נפוצה בקרב מלביני הון מקצועיים ברחבי העולם, ולרוב מערבת שימוש בחברות ואנשי קש ובשיטות הלבנה נוספות. בנוסף, בולט העדר מודעות מספקת לתופעה ונראה כי קיימת תת-אכיפה בתחום, במיוחד לאור היקפי הייצוא והייבוא המשמעותיים בישראל.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר, אומרת על הממצאים: "זיהינו עלייה משמעותית בסיכונים הנובעים מפעילות ארגוני הפשיעה וסחיטת דמי חסות, עבירות הונאה (בעיקר מקוונת), חשבוניות פיקטיביות המובילות לנזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה וגידול בסחר בסמים שנעשה קל יותר לביצוע בעידן המקוון. בנוסף, זוהה סיכון בפעילות נותני שירותים פיננסיים הפועלים ללא רישיון, גידול בשימוש באמצעי תשלום מתקדמים ובמזומן לצורכי פשיעה, ופערים בזיהוי הלבנת הון בתחום המסחר הבינלאומי. ממצאים אלו ישמשו את גופי האכיפה והרגולטורים לגיבוש מתווה פעילות משותף להתמודדות לאומית אפקטיבית עם סיכונים אלו, ואת הסקטור הפרטי להבנת הסיכונים ואיתור ניסיונות לנצלם לרעה".