"ווריאנט האומיקרון השיב את תחושת הפחד בשווקים, ובדומה לחודשים הראשונים לאחר התפרצות הקורונה, זה לווה בירידה חדה במחירי האנרגיה בעולם" - כך עולה (יום א', 28.11.21) מסקירת בנק הפועלים לקראת חג החנוכה בצל ווריאנט האומיקרון.
עוד קובעת תחזית הבנק כי "לאחר ארבעה גלים של קורונה, ולאור שיעורי חיסון גבוהים, היכולת של המשק הישראלי להכיל אירועים כאלו גברה, וגם הציבור לא משנה את התנהגותו כמו בגלים הראשונים . גם בצד המדיניות התמונה היא שונה: גם אם יהיו מגבלות על התקהלות, פחות סביר שנראה שוב יציאה המונית של עובדים לחל"ת, ותוכניות סיוע נרחבות של הממשלה".
בטווח הקצר, קובע הבנק הווריאנט החדש פועל להפחתת האינפלציה, בעיקר דרך מחירי האנרגיה והסחורות, ואולי גם דרך מחירי טיסות לחו"ל (כל עוד זה נמדד). בטווח הבינוני האינפלציה מושפעת יותר מגורמי היצע, והמגבלות שמטילות עתה המדינות, רק מאריכות את הפגיעה בשרשראות הייצור והאספקה.
לאור זאת, הודיע בנק כי הוא מפחית את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים לשיעור של 1.8%, בשל ירידת מחירי הנפט.
הבנקים המרכזיים בעולם פוגשים את הווריאנט החדש עם ארגז כלים מצומצם ועם אינפלציה גבוהה. בישראל, ההפתעה במדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר מאפשרת לבנק ישראל דחייה ניכרת במועד העלאת הריבית, זו דרגת חופש שלא הייתה קיימת בניו-זילנד או קוריאה הדרומית שהעלו ריבית על-רקע אינפלציה גבוהה. הירידה בציפיות לאינפלציה תומכת אף היא באי-שינוי הריבית. סביבת האינפלציה של המשק היא גבוהה מזו שמשתקפת במדד המחירים לצרכן, והיא מתבטאת במחירי הנכסים, וכן בגידול המהיר באשראי במשק. שיקולים אלו יקבלו משקל רב יותר בשנה הבאה, לאחר שהפד יחל להעלות את הריבית. לאור זאת, מעריכים בבנק הפועלים.
