"בכל הנוגע לחובת תום הלב, יש מקום להבחין בין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין הליך שנפתח לבקשת נושה. אלא שהבחנה זו אין משמעותה כי לא יינתן כל משקל לתום ליבו של החייב לאורך ההליך". כך אומר (יום ג', 7.12.21) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, המוביל בפסיקת העליון בתחום חדלות הפרעון.
מינץ מזכיר, כי "עמידת החייב בחובת תום הלב מהווה הלכה למעשה תנאי לקיומם של הליכי פשיטת הרגל שנפתחו
לבקשתו מתחילתם ועד סופם". הפרתה של חובה זו עלולה לחשוף את החייב לתוצאות קשות בדמות ביטול ההליכים והפקרתו לנושיו: יצירת חובות בחוסר תום לב, ניצול לרעה של ההליכים, אי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד והימנעות מחשיפת מלוא המידע, אי-עמידה בתנאים המוטלים עליו במסגרת ההליך ואף לאחר קבלת ההפטר.
"ברם, שונים הם הדברים בהליכים שנפתחו
לבקשת נושה", ממשיך מינץ. "משעה שההצדקה להטלת חובת תום הלב על החייב מבוססת כאמור על בקשתו ליהנות מההגנות שמעניקה הפקודה, מקום בו ההליכים נפתחו שלא לבקשת החייב, ולעיתים תוך התנגדות נחרצת מטעמו - אין הצדקה עוד להתנותם בתום ליבו... התנאת הליכי פשיטת רגל שנפתחו לבקשת נושה בתום ליבו של החייב מעוררת קשיים בלתי מבוטלים".
מינץ עומד על ההבדל בין שני סוגי ההליכים: "משמעות ההבחנה היא לעניין השלכותיה של הפרת חובת תום הלב על קיום ההליך: בעוד שחובת תום הלב היא תנאי לקיומם של הליכי פשיטת רגל לבקשת החייב והפרתה - הן בשלב יצירת החובות והן בהגשת הבקשה ובהליך - עשויה לגרור את ביטול ההליך; חובת תום הלב אינה מהווה תנאי להליכים שנפתחו לבקשת נושה, וככלל אין בהפרתה כדי להביא לביטולם, כל עוד קיימת תועלת מהותרת ההליך על-כנו.
"אלא שחרף האמור אין החייב 'פטוּר' מלנהוג בתום לב במסגרת הליך שנפתח לבקשת נושיו. זאת, שכן מקום בו נהג החייב בחוסר תום לב במסגרת ההליך, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש הפטר או בעת שיבקש להותיר את ההליך על-כנו חרף היעדר תועלת לנושים מקיומו. במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב - ש'לא יהא חוטא נשכר'. אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה".
עו"ד לשעבר גנב מלקוחותיו מינץ מזכיר, כי כבר פסק שגם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפרעון החדש - למרות הדגש שהוא שם על שיקומו של החייב - "ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב, שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך". והוא מדגיש: "בדומה,
כניסה להליך חדלות פירעון תוך יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק את דחיית בקשת היחיד להיכנס להליך. התנהגות זו אף תצדיק את ביטול ההליך, אם בדיעבד התברר שכך נהג".
מינץ דחה את ערעורו של מייק שר, עורך דין לשעבר שהורשע בגניבת מיליונים מלקוחותיו ונדון ל-69 חודשי מאסר, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לבטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינו לאחר שלא עמד בתנאים שנקבעו. למרות שאושרו תביעות חוב בסך 2.8 מיליון שקל, בקופה יש רק 700,000 שקל, שר לא הפקיד את התשלומים החודשיים, לא הגיש דוחות וחובותיו נוצרו בחוסר תום לב.
שר טען, כי תום ליבו אינו רלוונטי משום שההליך נפתח לבקשת נושה, אך מינץ דוחה גישה זו. שר מנסה "ליהנות משני העולמות. הוא מבקש למחול לו על מחדליו ועל חוסר תום ליבו מפני שלא הוא זה שיזם את ההליך, ובד בבד הוא מבקש לקצור את פירות ההליך ולקבל הפטר מחובותיו תוך התעלמות מהתנהלותו הפסולה והמזלזלת בהליך פשיטת הרגל. כך לא ייעשה במחוזותינו. חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו למערער לתקן את דרכיו, לשתף פעולה בהליך ולעמוד בצו התשלומים, הוא לא תיקן את דרכיו. התנהלותו היא שהביאה לביטול ההליך, ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו". השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם מינץ.