הכדורגלן מאור בוזגלו ישלם מס במאות אלפי שקלים על תשלומים שקיבל מקבוצת הפועל באר שבע בשנים 2013 ו-2014. כך קובעת (4.1.22) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי.
ביולי 2013 חתם בוזגלו על הסכם תלת-שנתי עם הקבוצה, בה נקבע שכרו ולצד זאת הוא מכר לה 50% מ"זכויותיו הספורטיביות" (כרטיס השחקן) ב-1.9 מיליון שקל. שנה לאחר מכן מכר בוזגלו 40% נוספים ב-1.4 מיליון שקל. בוזגלו דיווח על הכנסות אלו כהכנסות הוניות החייב במס של 25%, דהיינו 825,000 שקל. פקיד שומה ת"א 5 קבע שמדובר בהכנסות פירותיות החייבות במס מלא, העשוי להביע ל-1.5 מיליון שקל ומעלה.
סרוסי דחתה את ערעורו של בוזגלו על השומות שקיבל לשנים 2016-2014. היא אומרת כי לכאורה הצדק עם בוזגלו, שכן בית המשפט העליון קבע בשנת 2015, כי ההכנסות ממכירת כרטיס שחקן הן הוניות וחייבות בשיעור מס מופחת. אולם, מדגישה סרוסי, באותו פסק דין נדון מקרה בו הכרטיס נמכר ונרכש בידי קבוצות - בעוד הפעם מדובר בקבוצה הרוכש כרטיס מידי שחקן שאינו מצוי תחת חוזה בקבוצה אחרת (שחקן חופשי). במצב בו הכרטיס שייך לשחקן, לא ניתן לראותו כנכס השייך לו, הן מבחינת הזכויות הרישומיות (הזכות לשחק בקבוצה מסוימת) והן מבחינת הזכויות הכלכליות (האפשרות למכור את הכרטיס) - קובעת סרוסי.
בוזגלו עצמו הודה, כי את הזכויות הרישומיות לא ניתן להעביר בלא שהוא יחתום על חוזה בקבוצה החדשה, ולכן לא מדובר בנכס שניתן למוכרו בנפרד - בעוד שהוא יכול לשחק בקבוצה בלי למכור זכויות אלו. זאת, בניגוד למצב בו הכרטיס שייך לקבוצה ודרושה הסכמתה כדי שהשחקן יעבור לקבוצה אחרת - ולכן מבחינת הקבוצה זהו נכס הניתן למכירה. ואילו הזכויות הכלכליות עברו יחד עם החוזה עליו חתם בוזגלו ולא נמכרו בנפרד. אם אכן מדובר היה בנכס השייך לבוזגלו, היה צורך בהסכם נפרד למכירתן - וככזה, כאמור, לא נחתם. עוד אומרת סרוסי, כי נראה שהזכויות הכלכליות הן בלתי נפרדות מהזכויות הרישומיות, ולכן אין מדובר בנכס של השחקן.
לא יכול להעסיק את עצמו "למערער אין כל זכות להעסיק את עצמו באופן עצמאי", מסבירה סרוסי. "לפיכך, אותה זכות 'להעסקת השחקן' שמהווה נכס, כלל לא יכולה להימצא אצלו, והיא מתגבשת רק לאחר שהשחקן חותם בקבוצה שבאפשרותה להעסיקו. מילים אחרות, כאשר שחקן חתום בקבוצה, יש לה נכס - הזכות הבלעדית שהשחקן ישחק אצלה - ואת אותו נכס היא מעבירה. ואכן, לאחר המעבר, אותו שחקן לא יכול לשחק אצלה יותר. לעומת זאת, כאשר שחקן הוא שחקן חופשי, אותו נכס לא קיים אצלו, שכן ממילא הוא לא יכול לשחק אצל עצמו, ולמעשה, הוא לא מוותר על שום זכות ספורטיבית, למצער, במנותק מהסכם ההעסקה".
סרוסי מוסיפה: "אילו היה מדובר בזכויות [כלכליות] מוחשיות, עצמאיות ובעלות ערך, השחקן אמור היה להיות מסוגל לדון על התמורה עבור האחוזים שבהם הוא מחזיק, גם בנפרד מהקבוצה. אולם, כאמור, הקבוצות הן שמגיעות להסכם בדבר סכום ההעברה, כאשר מתוך סכום זה, מופרש לשחקן סכום מסוים, בהתאם להסכמות שבינו לבין הקבוצה. נראה כי לכל היותר, מדובר בהסכמה חוזית על חלוקה עתידית ברווחי התמורה שתתקבל, אם תתקבל". בוזגלו חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את בוזגלו ייצגה עו"ד ענת טנא, ואת פקיד השומה - עו"ד ניר וילנר.