משרד הביטחון התלה או ביטל למעלה מ-3,600 רישיונות שיווק ויצוא ביטחוניים בעקבות שינויים שחלו במדינות היעד, בהיבטים של זכויות אדם ויציבות פוליטית. כך, על-פי נתונים שמסר המשרד. עוד נמסר כי גורמי המקצוע במשרד הביטחון ובמשרד החוץ מבצעים כל העת הערכות מצב מדיניות ואסטרטגיות ומתאימים את מדיניות היצוא הביטחוני להתפתחויות ואירועים במדינות השונות.
בהקשר זה פורסמו בשנה האחרונה כתבות על שימוש שנעשה במדינות זרות בכלי הסייבר ההתקפי פגסוס, של חברת NSO, על-ידי מדינות לא דמוקרטיות. לאחרונה פורסם כי נעשה לכאורה שימוש בכלי גם נגד אזרחים ישראלים, על-ידי משטרת ישראל. ממשרד הביטחון נמסר כי המשרד פועל בתחום הסייבר, בשיתוף עם משרד החוץ, להדק את הפיקוח על יצואני סייבר ובין השאר פרסם נוסח מעודכן ל'הצהרת משתמש סופי', שעליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיונות לייצוא מערכות סייבר איסופי או מערכות מודיעין.
על-פי נתוני אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), בשנת 2021 טופלו כ-18,000 בקשות לרישיונות שיווק לכ-190 מדינות וכ-5,300 בקשות לרישיונות יצוא לכ-130 מדינות טופלו במהלך שנת 2021. כ-1,700 יצואנים רשומים כיום במרשם הייצוא הביטחוני והם מייצאים כ-11 אלף מוצרים פעילים שרשומים באפ"י.
האגף המשיך בשנת 2021 לקדם את השלבים הבאים ברפורמה להקלת הנטל הרגולטורי על היצואנים, בעיקר במוצרים בלתי מסווגים למדינות מותרות. ההקלות יובאו במהלך שנת 2022 לאישור וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
ראש אפ"י במשרד הביטחון, רחלי חן, ציינה היום (יום ב', 31.1.22) כי שנת 2021 חייבה את השותפים למלאכת הפיקוח על הייצוא הביטחוני, לשינויים והתאמות במדיניות הפיקוח ואף להקשחת הפיקוח בדגש על ייצוא מערכות מודיעין וסייבר. "נמשיך לשים דגש על שמירה ומניעת פגיעה בזכויות אדם, בהסתכלות רחבה על אמצעי לחימה ואף בסייבר. התחרות הגוברת בשוקי הייצוא הביטחוני בעולם מחייבת אותנו לפשט ולקצר תהליכים ולמצוא את האיזון הנכון בין הצורך בייצוא ביטחוני ובין הצורך בפיקוח יעיל ואפקטיבי משיקולים אסטרטגיים, מדיניים וכלכליים", אמרה.