המשטרה לא השתמשה בתוכנת פגסוס של חברת NSO כדי לחדור בצורה בלתי חוקית לטלפונים - קובע (יום ב', 1.8.22) הצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי. הצוות קובע, כי אין יסוד לדיווחים בעיתון כלכליסט על שימוש מכוון בתוכנה כנגד אישים שונים, כולל במסגרת חקירת פרשות בנימין נתניהו. הצוות קובע, כי המשטרה יכולה לחדש את השימוש במערכת, אותו הקפיא מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, עם פרוץ הפרשה. עם זאת, הצוות מצא ליקויים בעבודת המשטרה ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. לאורך השנים לא ייחסו מקבלי ההחלטות במשטרה את מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא, כי למערכות המשטרה הוכנסו התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים, על-אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, ואכן לא נעשה שימוש שכזה, הרי שבעצם קבלתם הייתה חריגה מסמכות. על-פי הדוח, הצוות ביצע בדיקה מעמיקה במערכת שבידי המשטרה (המכונה "סייפן"), אשר מתוכה הופקו ממצאים אובייקטיביים על כל הפעילות המשטרתית שבוצעה בה; הבדיקה בוצעה בסיוע מומחי טכנולוגיה מהשב"כ והמוסד. כמו-כן בדיקה שנשענת על נתונים הנמצאים בליבת המערכת, אשר לדברי NSO אינם ניתנים לשינוי או למחיקה. בדיקות בוצעו גם ביחס למערכות נוספות שבשימוש המשטרה. הצוות גם נפגש עם בעלי תפקידים במשטרה וגורמי מקצוע מחוצה לה (כולל אנשי NSO ואנשי כלכליסט) ובדק תיעוד של המשטרה. בנוסף לטענות לגבי הדבקת טלפונים ללא צו שיפוטי, הצוות בדק נושאים נוספים, ובהם מאפייני מערכות האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים ומידת התאמתן לחוק האזנת סתר; בקשות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים שהוגשו לבתי המשפט; בחינת הליך שרשרת ההאזנה והליכי הפיקוח והבקרה עליהם; וכן הליכי אישור הייעוץ המשפטי של המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לשימוש במערכות אלה.

ניסיון ההדבקה לא צלח

כאמור, לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהעדר צו שיפוטי, וזאת לאחר בדיקת כל המספרים הקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת "סייפן". עם זאת, נמצאו ארבעה מקרים בהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה אשר ביצעה המשטרה ביחס לאותו גורם; המשטרה טענה שמדובר בטעויות בתום לב. אולם, במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים (על-פי פרסומים קודמים, מדובר היה בין היתר בנסיונות מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר). ממצאים דומים נמצאו לגבי מערכות נוספות וישנות יותר שבידי המשטרה (המכונות "חלוץ" ו"דייזי"). הצוות מצא, כי מערכת "סייפן" מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרה סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר, ויכולת זו לא נחסמה לפני תחילת השימוש במערכת - כפי שלדברי הצוות ראוי היה לעשות. עם זאת הצוות מציין, כי ההימנעות מן החסימה נבעה מכך שחטיבת הסייבר סברה שדי באיסור על הפקת החומר. כך למשל, בלא החסימה ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים, כגון פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר. לדברי הצוות, "בבקשות שהוגשו לבית המשפט הוצג המידע בדבר סוגי התוצרים אשר עתידים להתקבל אגב ביצוע האזנת סתר אשר ייעשה בהם שימוש. הצוות לא מצא כי המשטרה פעלה כדי להסתיר מידע מבית המשפט. יתר על כן, כאשר בית המשפט דרש במקרים קונקרטיים פרטים נוספים מעבר לאמור בבקשה, הפרטים הנוספים הועברו. עם זאת, נוכח מאפייני המערכת, בראיה לאחור, סבור הצוות, כי היה מקום להרחיב עוד בפני בית המשפט באשר לשיטת הפעולה להאזנה, וכן באשר לסוג המידע שעשוי להתקבל במסגרת ההאזנה ואשר לא יופק".

הפרקליטות בודקת את השימוש במערכת

הצוות סבור, כי המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה. זאת, אף אם למשטרה לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל, ואף שהיא עיגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף כאמור. לעמדת הצוות, לא היה די בהסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות בודקת תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש במערכת לגבי תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים בהם הוגש כתב אישום ונעשתה פניה ע"י ההגנה, על-מנת לבחון האם התוצרים הופקו והועברו ליחידה החוקרת. במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת, לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של המשטרה לבין הגורמים הטכנולוגיים. הצוות קובע, כי דרוש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, לפני הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח לפני הפעלת המערכות, כי כל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות. לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת בשם "סייפן", המבצעת האזנת סתר ע"י חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע לו, כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא. לדברי הצוות, על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין וזאת לפני רכישתן או פיתוחן, ובוודאי שלפני הפעלתן.

דרושים שני מנגנוני פיקוח

הצוות מדגיש, כי קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה. הצוות סבור, כי חלק מהליקויים הם תוצאה של העדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור, כי כפיפות ישירה כזו נדרשת על-מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרה, והוא ממליץ לבחון בהקדם נושא זה. במקביל, נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי אשר בידי גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים. צוות הבדיקה סבור, כי ניתן לאפשר למשטרה להפעיל את המערכת המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, כפוף לניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. כאמור, הצוות ממליץ לאפשר לה לשוב ולהשתמש במערכת ה"סייפן", בתנאים הבאים: יש לוודא כי יבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות בכל המערכות שבידי המשטרה, על-מנת להבטיח, כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק. יש להבטיח, כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת וכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו ע"י הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית המבוססת על דוחות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה. במסגרת גיבוש נהלים אלו, יש לבחון הטלת מגבלות או תנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות.

מומלץ להסדיר בחקיקה ראשית

עוד ממליץ הצוות, כי כאשר המשטרה מבקשת צו לביצוע האזנת סתר בין מחשבים - עליה להרחיב בטופס הבקשה בנוגע לשיטת ההאזנה (למשל שמדובר בהדבקה מרחוק של מכשיר טלפון נייד). ככלל, כאשר מבוקשת האזנה לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים, מבוקש באופן גורף כלל סוגי המידע המהווה תקשורת בין מחשבים. לכן, נכון שהמשטרה תקפיד לבחון בכל מקרה ביחס לכל אחד מסוגי המידע, האם הוא נדרש לחקירה הקונקרטית. הצוות מציין, כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי החוק הקיים מקנה סמכות להפעלת המערכת הטכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, על-פי הממצאים וחוות הדעת המתוארים בדוח. עם זאת, אומר הצוות, נכון להסדיר בחקיקה סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי, ובכלל זה גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו ולנוכח העובדה שחוק האזנות סתר נחקק ב-1995 ויש להתאמו להתפתחויות הטכנולוגיות. לדברי מררי, "הדוח מפרט שורה של נושאים המחייבים שיפור והסדרה בסוגיות הנוגעות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, במטרה להבטיח, כי הפעלת כלים טכנולוגים מתקדמים תהיה בגבולות הסמכות על-פי חוק האזנת סתר. לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כי כפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות - טכנולוגיות ואחרות - כמפורט בדוח, יש מקום לאפשר למשטרה לחדש את השימוש במערכות". בצוות היו חברים גם שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ - ראש אגף טכנולוגיות לשעבר, צפריר כץ, וראש אגף החקירות לשעבר, אייל דגן.