ארה"ב חיסלה את מנהיג אל-קאעידה, אימאן זוואהירי, אחד המחבלים המבוקשים ביותר בעולם ומי שהיה מן האחראים הראשיים לפיגועי 9/11 - הודיע (2.8.22) הנשיא ג'ו ביידן. מקורות אמריקניים אומרים, כי החיסול בוצע בידי ה-CIA בתקיפת כטב"ם. זוואהירי היה יד ימינו של מייסד הארגון ומנהיגו, אוסאמה בן-לאדן, והחליף אותו כאשר הלה חוסל בשנת 2011. לאחר הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן, בדיוק לפני שנה, הכריז ביידן, כי ארה"ב תמשיך לפעול במדינה בשיטות "מעבר לאופק" - דהיינו בתקיפות שיבוצעו מרחוק. חיסולו של זוואהירי הוא התקיפה המשמעותית הראשונה שבוצעה במסגרת זו. החיסול בוצע בשבת (30.7.22) בשעה 16:48 לפי שעון ישראל. הכטב"ם ירה שני טילים מסוג "הלפייר" לעברו של זוואהירי, כאשר הלה יצא למרפסת של הבית בו הסתתר בשכונת שירפור שבמרכז קאבול, בירת אפגניסטן, בה מתגוררים פקידים בכירים ואזרחים עשירים. האזור בו התגורר זוואהירי נמצא בבעלות משרד ההגנה של אפגניסטן, הנשלטת כיום כידוע בידי הטליבאן - הארגון שנתן מחסה וסיוע לאל-קאעידה במשך שנים. מדובר לפיכך בהישג מודיעיני מן המדרגה הראשונה, דומה לזה שהוביל לאיתורו וחיסולו של בן-לאדן בפקיסטן. המודיעין האמריקני הקדיש חודשים ארוכים לווידוא זהותו של זוואהירי ולאיתור שגרת יומו, תוך מעקב צמוד אחרי תנועותיו והתנהגותו. אנשי המודיעין גם בנו דגם של הבית, אשר שימש כאשר תדרכו את ביידן לגבי הדרך בה ניתן לבצע את החיסול תוך הקטנת הסיכון לחייהם של אזרחים אחרים. כעת אומרים בקהילת המודיעין האמריקנית, כי זוואהירי היה ההרוג היחיד בפעולה.

הטליבאן ידע על הימצאו בקאבול

המידע הראשון על מקום הימצאו של זוואהירי נמסר לבכירי קהילת המודיעין בחודש אפריל, והוא לא עזב מאז את הבית. ביידן קיבל עידכונים בחודשים מאי ויוני, וב-1 ביולי קיבל תדרוך מפורט מבכירי הקבינט וראשי קהילת המודיעין והביטחון: ראש ה-CIA, ויליאם ברנס; מנהלת המודיעין הלאומי, אווריל היינס; מנהלת המרכז הלאומי למאבק בטרור, כריסטין אבו-זאיד; והיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן. ביידן נפגש עימם שוב ב-25 ביולי, ולאורך הדרך ביקש שוב ושוב לדעת כיצד יבוצע החיסול במינימום פגיעה באזרחים. כל הבכירים המליצו חד-משמעית לבצע את התקיפה. כאשר חוסל בן-לאדן על-פי הוראתו של הנשיא ברק אובמה, היה ביידן – אז סגן הנשיא – הבכיר היחיד שהתנגד לחיסול מחשש לכישלון. לדברי מקורות בכירים בממשל, אנשי הטליבאן היו מודעים לנוכחותו של זוואהירי במרכז קאבול ולאחר החיסול ביצעו צעדים בניסיון לטשטש עובדה זאת. בהסכם דוחא משנת 2020, אשר הוביל לנסיגה האמריקנית מאפגניסטן, התחייב הטליבאן למנוע את הפיכת המדינה למקלט לאנשי טרור וארה"ב אומרת שהייתה זו הפרה בוטה של ההסכם. בעוד דאעש מנהל מאבק עם הטליבאן – הנתפס כ"מתון" מדי לטעמו – שומר אל-קאעידה על יחסים קרובים עם שליטיה החדשים-ישנים של המדינה, האוכפים בה משטר איסלאמי קיצוני. הטליבאן מצידו אישר שארה"ב תקפה בקאבול והאשים אותה ב"הפרת הנורמות הבינלאומיות והפרת הסכם דוחא". זוואהירי נולד בקהיר ביוני 1951 וכבר בגיל 14 הצטרף לתנועת האחים המוסלמים, תוך שהוא מאמץ את האידיאולוגיה הסונית הקיצונית של מייסד הארגון, סעד קוטב. בשנת 1966, לאחר הוצאתו להורג של קוטב, הפך זוואהירי לאחד מתלמידיו של איש הדת עבדאללה עזאם – שגם בן-לאדן נמנה עליהם. שנים אחדות לאחר מכן החל זוואהירי בלימודי רפואה, סיים בהצטיינות את לימודיו והתמחה בכירורגיה כללית בבית חולים בפקיסטן. אולם, זוואהירי לא נטש את דעותיו הקיצוניות ועד מהרה הקדיש להן את כל עיתותיו. הוא הגיע לראשות הג'יהאד האיסלאמי במצרים ובשנת 1988 הכניס את הארגון למסגרת אל-קאעידה, אותו הקים עזאם באותה שנה ובראשו עמד בן-לאדן מ-1989. זוואהירי היה מבכירי אל-קאעידה מאז הקמתו, חבר במועצת השורא (ההנהגה הדתית שלו) וכאמור – סגנו של בן-לאדן. על-פי חלק מן ההערכות המודיעיניות, זוואהירי היה האסטרטג של הארגון ומי שעמד מאחורי חלק ניכר מפעולותיו. ארה"ב ניסתה לחסלו מספר פעמים מאז 9/11. ארה"ב קבעה כבר ביוני 2011, חודש לאחר חיסולו של בן-לאדן, כי זוואהירי הפך ליורשו והקציבה על ראשו פרס בסך 25 מיליון דולר. כוחם ויוקרתם של הארגון ושל זוואהירי כאחד היו בירידה, בעוד דאעש – ארגון יריב שמקורו באל-קאעידה – הגביר בהתמדה את עוצמתו, בעיקר בסוריה ובעירק, תוך שהוא מתפרסם במעשי האכזריות חסרי התקדים שלו. עם זאת, זוואהירי נותר הדמות הבולטת ביותר בארגון – הן בשל חיסולם של רבים מעמיתיו והן בשל נאומי הווידאו שהפיץ. בשנה שעברה קבעו מומחי האו"ם, כי חזרתו של הטליבאן לשלטון באפגניסטן סיפקה לו יתר חופש תנועה ויכולת לתקשר עם העולם החיצוני, אם כי הסכנה מן הארגון נותרה פחותה משמעותית מאשר לפני עשור. פעילותו של אל-קאעידה ממוקדת כיום באפריקה ובמזרח התיכון, באמצעות הארגונים המסונפים אליו, ולא מבוצעת במישרין בידי שרידי הארגון עצמו. עם זאת, חיסולו של זוואהירי הוא בעל משמעות ניכרת – הן בשל אחריותו לפיגועי 9/11 ולרצח אלפי אזרחים ברחבי העולם, הן כהצהרת כוונות של ארה"ב בנוגע להמשך המאבק בטרור תוך התמקדות במי שמובילים אותו, והן כהוכחה ליכולותיה המודיעיניות והמבצעיות, כולל באפגניסטן שלאחר הנסיגה ממנה.