סגנית נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב,
אריאלה גילצר-כץ, תדון הבוקר (31.8.22) בבקשתה של המדינה להוציא צו מניעה נגד השביתה המתוכננת החל ממחר (1.9.22) במערכת החינוך. ההחלטה צפויה להתקבל במשך היום, אלא אם גילצר תצליח במהלך הדיון להוביל את הצדדים להסכמה - למשל דחייה של מספר ימים בשביתה לצורך מיצוי המו"מ, כולל אפשרות של מעין תיווך בידי בית הדין.
המדינה טוענת בבקשתה, כי המו"מ עם המורים מתנהל לאור המגבלות הנובעות מכך שמדובר בממשלת מעבר, שאינה רשאית לכבול את ידיהן של ממשלות עתידיות. לדבריה, בשל מציאות זו הציע הממונה על השכר, קובי בר-נתן, להסתדרות המורים לדחות את המו"מ עד הקמתה של הממשלה הבאה או לחתום על הסכם קצר מועד. ההסתדרות סירבה ולכן המו"מ מתנהל במגבלות אלו. אולם ההסתדרות מעלה במו"מ דרישות מרחיקות לכת, החורגות בהרבה מסמכותה של ממשלת מעבר ולכן הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה.
לדברי המדינה, היא הציעה להסתדרות "הצעות כלכליות שיש עימן נתינה משמעותית ביותר, אשר נותנות מענה לצרכים שעליהם גם הצביעה הסתדרות המורים", כולל מענה ארגוני שמטרתו לטייב את המערכת. לעומת זאת, ההסתדרות מציגה דרישות המצויות הרחק מתחום סמכותה של ממשלת מעבר. המדינה מציינת את עמדתה השונה של שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, הסבורה שיש לחרוג ממה שהיה מקובל בהסכמים קודמים עם המורים - אך אומרת שעמדה זו נוגדת את הנחיות היועצת המשפטית, גלי מיארה, המבוססות על פסיקת בית המשפט העליון. מיארה קבעה, כי ניתן לחתום כעת על הסכם העומד בגבולות ההסכמים הקודמים ולא מעבר להם.
לטענת המדינה, שביתה כעת אינה מוצדקת מבחינה משפטית, משום שדרישות ההסתדרות מצויות מעבר לגבולות האפשרי במגבלות ממשלת המעבר, והיא תגרום נזקים אדירים לתלמידים ולמשק. המדינה גם מעלה את האפשרות, שבית הדין יתערב במו"מ בניסיון לסייע לצדדים להגיע להסכמות. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד איה דויטשר-קורונהאוזר, אביעד בן-יעקב ויחיאל גרליק.