X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
הדיון בבג"ץ על ההסכם [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
בג"ץ: דחיפות בחתימת הסכם לבנון לפני הבחירות
פורסמו הנימוקים לדחיית העתירות נגד חתימת הסכם הגבול הימי ביהמ"ש: חוק משאל עם לא חל על ההסכם, היה חלון הזדמנויות צר להשלמתו והממשלה הייתה רשאית להימנע מאישור הכנסת

הדחיפות שבהשלמת ההסכם הימי עם לבנון הצדיקה את אישורו בידי ממשלת המעבר ערב הבחירות לכנסת ה-25. כך אומרים (13.12.22) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט נעם סולברג, בנימוקים לדחיית ארבע עתירות נגד החתימה על ההסכם. העתירות נדחו לפני כחודשיים בפסק דין שניתן ללא נימוקים בשל הדחיפות שבהכרעה, וכעת מתפרסמים הנימוקים.
העתירות נגד ההסכם העלו בעיקרן שלוש סוגיות משפטיות. הראשונה: האם חוק יסוד משאל עם חל על השטח נושא ההסכם, ולפיכך יש לקיים לגביו משאל עם (או לאשרו ברוב של 80 חברי כנסת). השנייה: האם הממשלה, בהיותה ממשלת מעבר, רשאית לחתום על הסכם מעין זה. השלישית: בהנחה שהממשלה הייתה רשאית לחתום עליו, האם פעלה כדין כשהחליטה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת ולהסתפק בהנחתו על שולחן הכנסת.
פוגלמן אומר כי חוק יסוד משאל עם עיגן עקרון חוקתי ייחודי שמגביל את סמכותה של הממשלה להיקשר בהסכמים בינלאומיים שנוגעים להפסקת תחולת "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל בשטחים שבהם חלו. הרקע לחקיקתו היה רצונה של הכנסת להגביר את הפיקוח על הממשלה ביחס לוויתור אפשרי על שטחי רמת הגולן או מזרח ירושלים.
לדברי פוגלמן, אין מקום לטעת מסמרות בשאלה העקרונית הנוגעת לתחולתו של חוק היסוד על שטחים ימיים, וזאת מפני שמכל מקום השטח נושא ההסכם אינו שטח שחלים בו "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל. המדינה לא פעלה בכלים שנתונים לה להחלת המשפט, השיפוט והמינהל בשטח זה ומשרדי הממשלה נמנעו במודע מלנקוט בו בפעולות בעלות סממנים ריבוניים. לפיכך, ההסכם אינו כפוף למנגנוני האישור שקבועים בחוק היסוד.
באשר לשאלה השנייה מזכירה חיות את הפסיקה בנוגע לממשלת מעבר: "ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת" מצידה. עמדתם של כל ראשי מערכת הביטחון הייתה שיש דחיפות בקידום ההסכם נוכח היווצרות "חלון הזדמנויות" ייחודי, אשר לא ניתן לחזות אם ומתי ייפתח שוב (לפני סיום כהונתו של מישל עאון כנשיא לבנון). על-פי ההערכה שהוצגה בפני הממשלה, אם ההסכם לא ייחתם במועד זה, ייגרם נזק כבד לאינטרסים של ישראל.
צורך חיוני מובהק ומשמעותי
חיות אומרת כי לאור המידע החד-משמעי שהציגו כל הגורמים הרלוונטיים - לרבות בדיון במעמד צד אחד שבו עיין בג"ץ בחומר חסוי ושמע סקירה מפורטת והבהרות מצד גורמי המקצוע - הממשלה אכן הצביעה על קיומו של צורך חיוני מובהק ומשמעותי להשלמת אישור ההסכם לפני מועד הבחירות. הוא מזכיר, כי התערבותו של בג"ץ בסוגיות הנוגעות לענייני חוץ וביטחון היא מצומצמת, וזאת גם כאשר מדובר בממשלת מעבר. העובדה שההסכם אינו פרי יוזמה שהתגבשה בתקופת הבחירות, אלא הוא תוצר של מגעים שהחלו כבר לפני מספר שנים והואצו בשנת 2020, מחזקת את המסקנה שממשלת המעבר הייתה רשאית לחתום עליו.
סולברג קובע, כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת ולהסתפק בהנחתו על שולחנה. הוא מזכיר, כי בהתאם לתקנון הממשלה, אין חובה להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת והממשלה רק רשאית לעשות זאת. סולברג דחה את טענת העותרים לפיה קיים מנהג חוקתי המחייב את הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת. זאת, בין היתר, משום שהדוקטרינה של מנהג חוקתי טרם הוכרה במשפט הישראלי; ומשום שממילא לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה המעידה על קיומו של מנהג ברור ומובהק, או למצער נוהג עקבי וסדור.
עוד דחה סולברג את טענת העותרים לפיה החלטת הממשלה להסתפק בהנחת ההסכם על שולחן הכנסת חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. הממשלה שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין והחליטה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת, בין היתר לנוכח הקושי בהצגת מכלול השיקולים החסויים העומדים ביסוד ההסכם.

תאריך:  13/12/2022   |   עודכן:  13/12/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ: דחיפות בחתימת הסכם לבנון לפני הבחירות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-ערבי
איתמר לוין
בעוד הסכמי אברהם מקרבים את מדינות ערב וישראל, נמשכים המתחים בינן לבין אירן    אקונומיסט מעיף מבט גם על סוריה, תימן, לוב וסכסוך מרוקו-אלג'יריה
עידן יוסף
חיילי המילואים גויסו בצווים מיוחדים לתרגיל פתע בצפון, לתרגול תרחישים מבצעיים בזירה הצפונית    בתרגיל ישתתפו כ-8,000 חיילים בשירות סדיר
ירון פרידמן
התגובה בבחריין לביקורו של הנשיא יצחק הרצוג מהווה תזכורת כואבת כי השלום עם בחריין אינו דומה לשלום עם האמירויות, בעיקר בשל הרוב השיעי במדינה. האופוזיציה ערכה לאחרונה הפגנות ומחאה ברשתות החברתיות. מהם המקורות להתנגדות לשלום בבחריין, ומדוע הנורמליזציה חשובה כל כך לשלטון?
מירב ארד
גורמים במשרד החוץ של סעודיה אמרו בשיחות סגורות כי "הכיוון של יחסי סעודיה-ישראל הוא נורמליזציה", אך הדגישו כי עוד ייקח זמן לתהליך    יורש העצר התנה את קידום היחסים בדרישות מארה"ב
איציק וולף
הבוקר פרסם הנשיא מאמר בעיתון הגדול בבחריין    טרם צאתו הצהיר כי מדובר בצעד היסטורי מיוחד ביחסים בין ישראל למדינות ערב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il