נתניהו הדגיש, כי הוא ודובריו שוחחו גם עם מו"לים נוספים, אם כי במקרים אלו – במיוחד כאשר מדובר בערוצי הטלוויזיה המסחריים – רק ביקש איזון ולא שינוי כולל של הקו, כפי שביקש מאלוביץ בהתחשב בדעותיו הימניות. לדבריו, כמות השיחות שלו עם אלוביץ הייתה זניחה בהשוואה לשיחותיו ופגישותיו עם
שלדון אדלסון המנוח, הבעלים של
ישראל היום, ועם
עמוס רגב, שהיה העורך הראשי של העיתון. "זה לא כל כך מפתיע שזה זניח, כי בכל זאת זה אתר זניח", אמר על וואלה.
לדברי נתניהו, "כאיש ציבור, כפוליטיקאי, כראש
ממשלה ולא חשוב באיזה תפקיד, יש לי את הזכות המלאה – כפי שהייתה שמורה לקודמַי, שרי תקשורת ואחרים – לפנות בענייני השעה לאנשים שהם מו"לים גם אם אתה מחליט בעניינם, וכך עשו. אתם [החוקרים] צריכים לתת תשובה לשאלה, האם שרי התקשורת לדורותיהם, שהחליטו החלטות די גורליות, אפילו יותר ממה שאתם משייכים אלי, איך הם פנו לערוצי הטלוויזיה, איך הם פנו לגורמים אחרים שהם חרצו את גורלם... כולם כל הזמן היו במגעים עם אנשי התקשורת, כי זה לא יכול להיות אחרת. זה יחסי הגומלין בין פוליטיקאים למו"לים... זה [הפניות שלי] עוד מתון ביחס למה שיש במקומות אחרים". הוא הציע לחוקריו שלא לומר שאינו יכול לתדרך מו"לים: "זה בכלל יהרוס כאן את המדינה".
נתניהו אישר, כי רעייתו
שרה נתניהו העלתה טענות על אופי הסיקור בוואלה בפני
איריס אלוביץ, ואמר שאינו רואה בכך כל פסול. "[שרה נתניהו] ביקשה ממנה כל הזמן לשנות את הקו", אמר. "ביקשנו שיהיה כאן דבר הגון – זה כבר לא בסדר". לעומת זאת, הוא דחה את הטענה לפיה איריס אלוביץ פנתה לשרה נתניהו בענייני בזק, והיא העבירה אליו את אותן פניות.
נתניהו שלל בצורה נחרצת כל קשר בין פניותיו לאלוביץ בנושא הסיקור בוואלה לבין החלטותיו הרגולטוריות כשר התקשורת בענייני בזק. "אצלי יש חומה סינית. אני לא נוגע בדברים האלה, לא מתחיל לסדר לו [לאלוביץ] דברים, וכל מה שאני קורא וההאשמות שהובאו לתקשורת... זה היה קשקוש מוחלט, קשקוש מוחלט. לא עוסק בזה בכלל. יותר מזה: אני, אם אני עושה, אני נותן חתימות פורמליות, חתימות פורמליות. אני רוצה שתבינו: מביאים לי פָּקֶטָה כזאת [של ניירות] עם גומיות, כל יום, יש מדבקות כאלה בצד, ואני אפילו לא מסתכל עליהם. אני לא מוציא את זה מהגומייה אפילו בדרך כלל. חותם, עובר הלאה, חותם, חותם, חותם. ככה זה קורה. זה מידת המעורבות שלי".