"התומכים בשינויים אלה מצביעים על קנדה ועל דמוקרטיות אחרות כדי להוכיח ששינויים כמו אלה המוצעים הם דבר שבשגרה. זהו טיעון מסלף. שיטת הממשל הנהוגה בישראל שונה מזו של דמוקרטיות אחרות, בכללן של קנדה, בריכוזיות יוצא הדופן של כוח הפוליטי". כך אומרים 70 משפטנים קנדים בכירים ביותר, הדוחים את ההשוואה שעושים רבים מתומכי הרפורמה המשפטית בין המצב בישראל לבין זה שבקנדה. בין החתומים על גילוי הדעת: ברוולי מק'לכלין, שהייתה נשיאת בית המשפט העליון של קנדה; שופטי העליון בדימוס פרנק יאקובוצ'י, לואיס לבל, מרי דשאן, מוריס פיש, רוזלי זילברמן-אבלה ומרשל רוטשטיין; ג'ורג' סטרתי וג'יי מייקל מקדונלד, שהיו השופטים הראשיים בבתי המשפט של מדינות אונטריו ונובה סקוטיה. יצוין, כי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, הצביעו בשבוע שעבר - בחוות הדעת המקיפה נגד הרפורמה - על כך שתומכיה מציגים בצורה חלקית ואף מעוותת שיטות משפט אחרות ומתעלמים מן ההבדלים הניכרים שבין ישראל לבין אותן מדינות. המשפטנים הקנדים טוענים, כי "השינוי שמובילה ממשלת ישראל מהווה צעד אחורה, אשר מסכן את ההגנה המשפטית על כבוד האדם בישראל" - הגנה אוניברסלית שהיא לקח מרכזי של השואה ומלחמת העולם השנייה. "הלקח הנלמד מהמאה ה-20, באירופה ובמקומות אחרים, הוא שדמוקרטיה היא יותר מרק בחירה אלקטורלית במרווחים תקופתיים. תנאי מקדים לדמוקרטיה היא מערכת של נורמות משפטיות והסדרים מוסדיים המקדשים את שלטון החוק, מגנים על זכויות יסוד ושומרים על חרותם וכבודם של כל הכפופים לכוח הממוסד. בתי משפט חזקים ועצמאיים הם חלק בלתי נפרד מהתפקוד הדמוקרטי של חברות מודרניות". לדברי המשפטנים הקנדים, הרפורמה המשפטית בישראל חותרת תחת עצמאותה של הרשות השופטת, משום שהם יעניקו לממשלה שליטה על בחירת השופטים, יגבילו בצורה חמורה את סמכותו של בית המשפט העליון, יאפשרו לממשלה לעקוף את פסילתם של חוקים שוללי זכויות ועוד. הם מזהירים: "בהתחשב בריכוזיות יוצאת הדופן של הכוח הפוליטי במערכת הישראלית, כל אחת מהצעות הממשלה היא מטרידה, וכולן יחד יהפכו למעשה את החלטות הממשלה לבלתי ניתנות לערעור, ללא קשר לתוכנן. כל מי שכפוף לחוק הישראלי או מושפע ממנו יהיה חשוף לסכנה של הפעלת כוח לרעה על-ידי ממשלה שלא תצטרך עוד לתת את הדין על הפרת הזכויות המשפטיות הבסיסיות ביותר. היתרונות של הליך שיפוטי מנומק ושקוף, הדן בנסיבות ספציפיות ועל-פי עובדות מבוססות, יישללו מהחברה הישראלית. מעמדה הבינלאומי של ישראל ייפגע, מפני שהיא תיחשב ככזו שבית המשפט העליון שלה הוא למעשה זרוע של הפוליטיקה המפלגתית". בנוגע להשוואה בין ישראל לקנדה ומדינות אחרות מציינים החתומים, כי בישראל לא קיים אף אחד מן האיזונים שבאותן מדינות: חוקה, מגילת זכויות אדם, האפשרות לפנות לבית דין בינלאומי לזכויות אדם, בחירות איזוריות, פרלמנט בעל שני בתים ומבנה פדרלי. "כל מערכת משפטית, כולל זו של ישראל, ניתנת לשיפור. אבל רפורמה לגיטימית לא יכולה ללבוש צורה של חקיקה מפלגתית ונמהרת של שינויים מוסדיים רחבי היקף המסכנים את זכויות האדם, מערערים את העצמאות השיפוטית ומסכנים את שלטון החוק", הם מסיימים.