14 אישי ביטחון בכירים לשעבר, ובהם ראשי המוסד והשב"כ ואלופים בצה"ל, יוצאים נגד הרפורמה המשפטית (16.2.23). האישים פנו לנשיא המדינה,
יצחק הרצוג, באומרם שהם מייצגים את 440 חברי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" - בכירים לשעבר בצה"ל, מערכת הביטחון, המשטרה ושירות החוץ. יצוין, כי בין ה-14 מצויים אישים שמילאו תפקידי שרים וחברי כנסת מטעם מפלגת העבודה.
בין החתומים על הפנייה:
מתן וילנאי, שהיה סגן הרמטכ"ל ושר מטעם העבודה; ראש השב"כ הקודם,
נדב ארגמן (המתבטא לראשונה בנושא), וראש המוסד לשעבר,
תמיר פרדו, אשר מונו בידי
בנימין נתניהו;
עוזי ארד, שהיה יועצו המדיני של נתניהו וראש המל"ל תחתיו;
עמי איילון, שהיה מפקד חיל-הים, ראש השב"כ ושר מטעם העבודה;
דני יתום, שהיה אלוף פיקוד המרכז, ראש המוסד וח"כ מטעם העבודה;
עמרם מצנע, שהיה אלוף פיקוד המרכז ויו"ר העבודה; שלמה אהרונישקי, לשעבר מפכ"ל המשטרה; והאלופיפ במילואים מנדי אור (מתאם הפעולות בשטחים), אהרון זאבי-פרקש (ראש אמ"ן), אמנון רשף (מפקד השריון),
ניצן אלון (פיקוד המרכז), דודו בן-בעש"ט (חיל-הים) וגדי שמני (פיקוד המרכז).
הבכירים טוענים, כי מדובר ב"מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" ובמהלכים אשר "מאפשרים את הכפפת כל מנגנוני המדינה להחלטות של רוב קואליציוני מזדמן, ללא בלמים ואיזונים, ללא הפרדה אמיתית בין הרשויות, תוך שליטה ללא עוררין של בעלי הרוב והפיכת הממשלה ושלוחיה לחוק, ולא לכפופים לחוק... אנו רואים במהפכה המשטרית שבפתח סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".
עוד הם מתריעים, כי "פיזור הסמכויות והכנסת פוליטיזציה ודפוסי עבודה מוטים אידיאולוגית לפעילות מערכת הביטחון וביטחון הפנים, ומערכות שירות החוץ, פוגעים באפקטיביות של מערכות החוץ והביטחון הלאומי כולן ועלולים לדרדר לעימותים חיצוניים ופנימיים, לפגוע קשות באינטרסים הלאומיים ולגבות מחיר דמים, ומחיר כלכלי וחברתי מיותר". הבכירים מזהירים, כי הראשונים להיפגע מן הרפורמה יהיו חיילי צה"ל והאוכלוסיות המוחלשות, וסומכים את ידיהם על דבריו של הרצוג לפיהם "אויבי המדינה סופקים ידיים בהנאה ובתקווה" שמהלכים אלו יפוררו את ישראל.
בסיום פנייתם, קוראים הבכירים להרצוג לנהוג בצורה חסרת תקדים אם הכנסת תאשר את הרפורמה. הם מבקשים ממנו, כי "תשקול היטב, בטרם תחתום על חוקים הסותרים את האופי היהודי לאומי, דמוקרטי ומתקדם של ישראל ברוח מגילת העצמאות. בדיוק לשם כך ניתנה לך הסמכות לחתום על חוקים כתנאי לכניסתם לתוקף". News1 מעיר, כי הדעה המקובלת במגזר המשפטי היא שחתימת הנשיא אינה תנאי מחייב לכניסתו לתוקף של חוק, אם כי הנושא מעולם לא עלה על הפרק.