ישראל התדרדרה בתשעה מקומות בדירוג "תקרת הזכות" של קבוצת אקונומיסט - מדד הבודק את מעמדן של נשים במגזר העסקי. נתוני 2022 מתפרסמים (8.3.23) לרגל יום האישה הבינלאומי. אקונומיסט בודק את מצבן של הנשים בעסקים במדינות OECD - מועדון הכלכלות המפותחות שישראל נמנית עליו. בשנת 2016 דורגה ישראל במקום ה-16, ואילו בשנת 2022 היא מדורגת במקום ה-25 מבין 29 מדינות. במקומות הראשונים נמצאות מדינות סקנדינביה, בהן קיימת מערכת רווחה מתקדמת ואשר מדורגות ראשונות ברוב המדדים הבינלאומיים של שוויון ודמוקרטיה: איסלנד, שבדיה, פינלנד ונורבגיה. ישראל מקדימה רק את שווייץ, טורקיה, יפן וקוריאה הדרומית - מדינות בהן יש מסורת ממושכת של יחס מפלה כלפי נשים, במיוחד במגזר העסקי. את ישראל מקדימות לא רק כל יתר הכלכלות הגדולות והמתקדמות בעולם (דוגמת ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה), אלא גם מדינות קומוניסטיות-לשעבר כמו סלובקיה, צ'כיה והונגריה. בניתוח רכיבי המדד, ישראל מצויה ברובם מתחת לממוצע ב-OECD. נשים משתכרות בישראל 24.3% פחות מאשר גברים, לעומת פער של 12% בממוצע. עלות הטיפול בילדים בישראל היא 16% מן השכר הממוצע, לעומת 15% ב-OECD. חופשת לידה בתשלום בישראל היא בת 15 שבועות בלבד, בעוד הממוצע בקבוצה הוא 30.8 שבועות. נשים בישראל מהוות רק 31.6% מן הניגשים לבחינות לקראת לימודי תואר שני (GMAT) לעומת 36.8%. הפערים בולטים במיוחד במדידת התפקידים הבכירים שממלאות נשים. בישראל רק 29% מעמדות הניהול מצויות בידי נשים, לעומת 33.8% ב-OECD. הן מהוות 26.9% מחברי הדירקטוריונים, בעוד הממוצע הוא 30.1%. ואילו בכנסת יש רק 23.3% נשים, לעומת 33.8% בממוצע בפרלמנטרים במדינות OECD. ישראל עולה על הממוצע במספר הנשים בחינוך הגבוה (יתרון של 9.9% על מספר הגברים לעומת 7.3% ב-OECD) ובהשתתפות בכוח העבודה (הפער לרעת הנשים הוא 3.3 בלבד בהשוואה לפער של 15.3%).