ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "אנחנו רוצים לדעת איך מתכוונים לטפל בנושא. אין מקום ליותר מדי סלחנות. אזרחי ישראל סופגים את ההיקפים של ההסתה. המדינה מותקפת בטרור ולהסתה יש תוצאות יום-יום. נבקש תשובות כי כרגע המצב לא טוב". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כרגע מדברים על משהו בתחום האפור. הנושא חשוב כי מהסתה יוצאים פיגועים. אני מאמינה שיש שיקולים של רגישות, שיקולים מדיניים והתמונה מורכבת יותר. אבקש לראות האם הכנסת התבקשה לדון בנושא הזה בעשר השנים האחרונות כדי לראות את הרצף ומה היו המסקנות והכלים. אסור שהדיון יהיה עריפת ראשים לפרקליטות. המון שנים הייתם בשלטון ולא טיפלתם. צריך לעשות בדק בית ולבדוק את השתלשלות העניינים ולא לעשות מניפולציה זולה".

"יו״ר הוועדה הציג ובצדק את המתח בין העובדה שמדובר בעבירות רגישות של חופש הביטוי לבין הצורך במהירות ויעילות, ויש לבחון האם המנגנונים שנקבעו מעכבים או עומדים בקצב הטיפול הנדרש. אני יכול לומר שאין עיכובים בפתיחות בחקירות בכל הנושא של הסתה לטרור. בחודש רמדאן אישרנו עשרות פניות של המשטרה לפתיחה בחקירה בטווח של שעות, גג 24 שעות. החריגים שהוצגו במסמך שהועבר לוועדה לא מעידים על הכלל. הכלל בהיבטים של טרור הוא שפתיחת החקירות מהירה. בתיקים של מסוכנות, המשטרה פונה אלינו ותוך שעות יש תשובה. המשטרה מבצעת את המעצר על בסיס תעדופים שלה. למשטרה יש הרבה עיסוקים גם לעצור מפגעים שביצעו פעולות בפועל וגם התמודדות עם כל הפשיעה שיש במדינה. "ברגע שהתיק עובר לפרקליטות והוא מצדיק מעצר עד תום ההליכים אלו מקצבים אחרים, בתקופת רמדאן הוגשו 5 כתבי אישום כולל אישה שפרסמה מספר פרסומים או כאלו שהלכו עם דגלים על הר-הבית וקראו קריאות. אנחנו בישיבות שבועיות אצל השר לבט"ל שהחליט להיות עם היד על הדופק. לא כל ביטוי שנתפס בציבור כהסתה עול לכדי עבירה פלילית. "לגבי עכרמה צברי אושרה פתיחה בחקירה. היו כל מיני אמירות שחלקן יותר ברורות וחלקן פחות. זה לא מסוג התיקים של מספר שעות אלא תיק יותר מאתגר. "בסופו של דבר לבוא ולחפש את המקומות שבהם אולי לא היינו הכי טובים או שהיה עיכוב בהעמדה לדין זו מלאכה קלה. יש דוגמאות הפוכות כמו של ראאד סלאח, כמאל ח'טיב ודוגמאות רבות נוספות אל מול הדוגמאות שאולי לא הועמדו לדין בקצב מספיק מהיר. בסופו של דבר, תיק שמגיע לפרקליטות ומצדיק העמדה לדין יועמד האדם לדין. אתה חי בעולם מוגבל של משאבים ואתה מנסה לתעדף את התיקים שיש בהם יותר סיכוי למעצר או ענישה מחמירה. אני חושב שהטיפול אצלנו יחסית מהיר".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ראאד סלאח זו דוגמה קשה מאוד. אם היינו שומעים על מדינה אחרת שיש בה עבירה נגד הסתה ואנטישמיות והיו אומרים לנו שב-2007 נאם וב-2016 קיבל עונש היינו מאשימים שהם מעודדים להסתה נגד ישראל בגלל משך הזמן". סנ"צ רותי האוסליך רמ"ד חקירות התייחסה לתהליך המשטרתי: "כלל החומרים שמגיעים לידיעת המשטרה מקבלים התייחסות. ההתייחסות יכולה להיות גם בחינת החומרים והחלטה שאים עבירה ותיסגר התלונה. אנחנו נדרשים למספר תבחינים כדי לעמוד בדרישות החוק, ביסוד התכני וההסתברותי. כשהחומרים מגיעים התבחינים האלו נבחנים אצלי בחוליה. "החומרים מגיעים ממספר מקורות - מיחידות המודיעין בצבא, במשטרה, מהשב"כ או מאזרחים. הם מגיעים אליי לחוליית חוות דעת במטה הארצי שעוסקת בעבירות ביטוי. החומרים מנותבים למחוזות בימ"רים לצוותים ייעודיים לצורך העשרה של החומרים - כמה צפיות, מי פרסם, מי החשוד ועוד. המחוזות מחזירים אלינו בכל מקרה את החומרים. על בסיס כלל החומרים החוליה שלי נותנת חוות דעת אם יש הסתה וממליצים על פתיחה בחקירה. ממני זה עובר למפקד מעליי - ראש מחלקת חקירות ואם הוא מאשר את ההמלצה זה עובר לפרקליטות. שם אם מחליטים שיש סמכות לפתיחה בחקירה המענה מידי בהתאם למובהקות. בתקופת רמדאן התקבלו החלטות בהליך בהול ברמה של חצי שעה שעה. יש מקרים הרבה יותר מורכבים שנדרשות השלמות. החשוד יכול להיחקר בעבירות הסתה רק אחרי שהפרקליטות נותנת אישור". רוטמן שאל: "כאשר כתוב בחוק 'נודע למשטרה על ביצוע עבירה תחקור' יכול פרקליט המדינה להנחות אתכם לפעול שלא בהתאם לחוק? לא כתוב בשום מקום שפתיחה בחקירה תלויה בפרקליט המדינה. מה מקור הסמכות להנחיה זו?" עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים השיבה: "עבירות הביטוי כולן דורשות אישור היועמ"שית להעמדה לדין. מכך נגזרים אלמנטים נוספים. יש גם דרישות בחוק לאישור יועמ"שית לפתיחה בחקירה במצבים רגישים בחוק, ויש גם מצבים רגישים נוספים שנמצאות שם כל עבירות הביטוי בהן אנחנו דנים כולל עבירת העלבת עובד ציבור ועוד". רוטמן: "כאשר אני כמחוקק כותב שיש דברים שעליהם נדרש אישור יועמ"ש להעמדה לדין ובמקביל יש דברים שנדרש אישורו לפתיחה בחקירה, אולי כשהחלטתי כך התכוונתי למה שאמרתי? או שהחלטתם לקחת קולב שהמילים הכתובות בו רומזות ל'אישור העמדה לדין' והחלטתם על בסיסו לנהל את משטרת ישראל. מה מקור הסמכות? נראה לי שאת לא מכירה בסמכות המחוקק.