אגף התקציבים באוצר צפוי להגיש לממשלה (יום א', 14.5.23) חוות דעת מקצועית אשר קובעת כי מימוש ההסכמים הקואליציוניים צפוי להגדיל את התמריץ עבור גברים חריים לאי-השתתפות בתעסוקה, ותביא לפגיעה מיידית בו. זאת, בזמן שהגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדיים הוא פוטנציאל הצמיחה המרכזי של ישראל בשנים הבאות מבחינת שוק העבודה. על-פי נתוני אגף התקציבים, נכון לסוף 2022 עומד שיעור התעסוקה של גברים חרדיים על 53% - שיעור נמוך משמעותית משאר קבוצות ההשוואה. הצעת ההחלטה שאמורה להיות מאושרת בממשלה בעניין התקציבים הקואליציוניים כוללת הגדלת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים שאינם רשמיים בהיקף של כ-1.22 מיליארד שקל, הגדלת תקציב מבחני התמיכה במוסדות תורניים בהיקף של 75% ביחס למצב הנוכחי - בסך כולל של כ-900 מיליון שקל מעבר לסכום שהוקצב לנושא הזה בשנים האחרונות. עוד מוצע לחלק קצבאות באמצעות כרטיסי מזון לאוכלוסיות הזכאיות להנחה בארנונה מטעמי הכנסה, או מבחני הכנסה אחרים, בסכום של מיליארד שקל בשנים 2023 ו-2024. "הגדלת התמיכה במוסדות תורניים וחלוקת תלושי מזון במנגנון קצבתי תגדיל את התמריץ לאי השתתפות בתעסוקה ותביא לפגיעה מיידית בו", נכתב במסמך. עוד נכתב כי הגדלת תקציב הישיבות בהיקף של 1,000 שקל לאברך תביא להפחתה של 4.7 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה של קבוצה זו באוכלוסייה. "הגדלה חלקית כי פי שמוצע תביא לפגיעה בשיעור חלקי מהאמור". באגף התקציבים ציינו עוד כי הגדלת תקציבי מוסדות חינוך שאינם רשמיים ללא דרישה לעמידה בחובת פיקוח ולימודי מקצועות היסוד תביא להרחבת פערי המיומנויות ותביא לפגיעה בהשתתפות בשוק התעסוקה ובכושר ההשתכרות בטווח הבינוני-ארוך. "כפי שהוכיח ניסיון העבר, הגדלת תקציב המוסדות מתואמת עם מספר הלומדים בהם, ועתידה להביא לגידול מתמיד במספר הבוגרים חסרי מיומנויות נדרשות להשתלבות בשוק התעסוקה ומיצוי כושר השתכרות. במצב זה, גם אם בוגר מערכת החינוך החרדית ירצה להשתלב בשוק התעסוקה הוא יהיה חסר מיומנויות יסוד וצפוי להשתכר, בממוצע, באופן נמוך משמעותי, מעמיתו בוגר מערכת החינוך הרשמית", כתבו במסמך. עוד העירו כי ההצעה תצמצם משמעותית את העדפת החינוך הרשמי על פני מוסדות שאינם רשמיים, ותבטל לחלוטין את ההעדפה התקציבית של החינוך הממלכתי בהשוואה לרשתות החינוך החרדיות.