המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כמו ירידה בצריכה הפרטית, תנודות ביצוא, פיחות בשקל ועלייה באינפלציה. בעוד שהשוק העולמי חווה מגמות חיוביות בשווקי המניות בארה"ב, נתוני תעסוקה מעורבים, תנודות בשוק הדיור, ותנאים כלכליים משתנים בגוש האירו ובסין. סקירה כלכלית שמפרסמת החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מצביעה על כך, שהצריכה הפרטית בארץ הייתה עדה לירידה, כאשר הרכישות בכרטיסי האשראי נותרו ללא שינוי באפריל לאחר ירידה של 1.5% בחודש מרס. הפדיון של רשתות השיווק ירד בחודשים מרס-אפריל בשיעור מצטבר של 2.8%. שחיקת כוח הקנייה של משקי הבית, ואזילה של החיסכון מתקופת הקורונה פועלים עתה למיתון הגידול בצריכה, וכנראה שברבעונים הקרובים נראה ירידה ברמת הצריכה לנפש. באופן מפתיע מעט, דווקא נסיעות הישראלים לחו"ל ממשיכות לעלות כל חודש, והמספרים גבוהים עתה מאלו שלפני המגפה, אף שהנסיעות לחו"ל התייקרו. יצוא שירותי הטכנולוגיה העילית חווה ירידה בחודש מרס, אך המגמה הכללית נותרה חיובית ותורמת משמעותית לצמיחה הכלכלית. עם זאת, ביצוא הסחורות במגזר ההייטק נרשמה ירידה של כ-8% בארבעת החודשים הראשונים לעומת ארבעת החודשים הקודמים. השקל המשיך לרדת בערכו והגיע לשער של 3.745 שקל מול הדולר. המתאם (קורלציה) של שער החליפין עם שוקי המניות ירד, בעוד סטיית התקן המשתמעת של שער החליפין נותרה גבוהה. המצב הפוליטי וגורמים יסודיים משתנים השפיעו לאורך זמן על מגמת הייסוף של השקל. השכר הממוצע גדל בשיעור שאינו תואם את יעד האינפלציה. בחודש מרס הראה השכר הנומינלי עלייה של 7.2% בהשוואה לשנה, בהשפעת מגזרים כלכליים מסוימים. עם זאת, נתונים זמניים לחודש אפריל מצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה לכ-5%. שוק העבודה ההדוק ועליות השכר תורמים לעליית עלות הייצור וללחצים אינפלציוניים פוטנציאליים. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על 3.3%. צפויה אינפלציה גבוהה יותר בחודשים הקרובים, מונעת בעיקר מהתאמות מחירי המזון לעליית מחירי התשומות העולמית והפיחות בשקל. האטה בפעילות הכלכלית לקראת סוף השנה צפויה למתן את העלייה במחירי השירותים והשכר דירה. המדיניות המוניטרית בישראל מושפעת משער החליפין. האינפלציה המשתמעת לטווח של שנה היא בסביבות 2.9%, בירידה הדרגתית לטווחים ארוכים יותר. אם הפיחות של השקל לא יימשך, בנק ישראל עשוי לשמור על הריבית הנוכחית ולעקוב אחר השפעת מדיניותו על האינפלציה.