ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החלה (יום ב', 12.6.23) בדיוני ההכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור. בהצעת החוק, שהגישו ח"כ יצחק פינדרוס וקבוצה של 31 חברי כנסת נוספים, מוצע לאפשר לנפגעי טרור להגיש תביעות נזיקין נגד הנותנים שכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור ולקבל פיצויים לדוגמה בעד הנזקים שנגרמו. במסגרת זאת, מוצע שפיצויים אלו לא יהיו ניתנים לקיזוז מכל סכום המשולם לנפגעי מעשה הטרור מטעם המדינה. עוד מוצע כי נפגעי הטרור יוכלו לממש את פסק הדין מכל נכס של המעורבים במימון טרור, לרבות מהכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלשתינית בזיקה לטרור המועברים אליה מממשלת ישראל. ח"כ פינדרוס פתח בהצגת הצעת החוק ואמר כי היא באה לתקן עיוות ואבסורד, בו בתי המשפט קבעו כי הרשות הפלשתינית אחראית לפיגוע טרור, אך אין לה אחריות לשאלת הפיצויים לנפגעים. "לזכות הנפגעים נפסקים סכומי פיצוי מגוחכים, בטח בהשוואה למקובל בעולם, והם לא מצליחים לגבות אפילו את אלה, בעוד הרש"פ אחראית, ויש לנו סכומי כסף גבוהים שלהם שכבר מוקפאים אצלנו בשל הטרור, אך קורבנות הפיגוע לא יכולים להגיע לכספים אלה. חייבים לתקן זאת", טען. נציגי משרדי הביטחון, המשפטים והאוצר הביעו כולם את תמיכת המשרדים בהצעת החוק. ד"ר תמר קלהורה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הוסיפה כי מקובל על המשרד העיקרון של תביעת פיצויים מהרש"פ רק בשל עצם תשלום המשכורות למחבלים ומשפחותיהם - שכן פסיקת בית המשפט ודעת הרוב בנושא הייתה שגויה בעיניהם ואילו דעת המיעוט צדקה. כמו-כן, הסוגיה של מימוש הפיצויים מכספים שהוקפאו הוא סוגיה סבוכה, אבל היא סוגיה מדינית יותר מאשר סוגיה משפטית. ובנוסף, לאור פסיקות ביהמ"ש העליון בעבר, מוטב לקבוע סכום מינימלי ומקסימלי לפיצויים, בכדי להקטין את הסיכוי שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ.