בשנת 2021 אלופי התלונות היו משרד התחבורה, הביטוח הלאומי, הדואר, משרד הבריאות, המשטרה ורשות האוכלוסין. הזינוק אשתקד בתלונות על משרד הכלכלה נובע ברובו המכריע מהאגף לעידוד תעסוקת הורים. התלונות על רשות האוכלוסין באו כתוצאה מן המשבר הקשה בשירות בלשכותיה בכלל ובהנפקת דרכונים בפרט; מספר התלונות על השירות לציבור הוכפל ו-73% מהן היו מוצדקות. גם שיעור התלונות המוצדקות (מבין אלו שבירורן הסתיים) נמצא בעלייה ועמד אשתקד על 35%, לעומת 35% בשנה הקודמת ו-33% בשנת 2020. השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות היה על משרד הכלכלה - 88.5%, אחד השיעורים הגבוהים אי-פעם על גוף כלשהו אם לא הגבוה ביותר. מבין התלונות על רשות האוכלוסין, 69.1% היו מוצדקות - כפול מן השיעור הכללי. עוד גופים מרובי תלונות מוצדקות: הדואר (68.5%, אם כי ירידה קלה לעומת השנים הקודמות בהן היה המוביל בתלונות מוצדקות), עיריית בני ברק (63.2%, זינוק של פי 1.5 לעומת השנה הקודמת), חברת החשמל (41.9%, בדומה לשנים קודמות) ומשרד החינוך (40.5%). שתיים מן התלונות הבולטות עליהן מצביע אנגלמן:

• אישה התלוננה במשטרה שכרטיס האשראי שלה נגנב ושימש לתשלום חוב של 26,000 שקל למרכז לגביית קנסות. המשטרה השיבה, כי מאחר שהמרכז לגבייה לא השיב לפנייתה בנוגע לגורם שהשתמש בכרטיס - היא סגרה את התלונה.

לדברי אנגלמן, "הבירור העלה דפוס פעולה לקוי של המשטרה: סגירת תיקי חקירה רק מהטעם שלא ניתן מענה על פנייתה, זאת גם בנוגע לפנייה לגוף ציבורי, שהמידע בו קל יחסית לאיתור. עלה שבגופים ציבוריים שבהם אין איש קשר קבוע עם המשטרה או נוהל פעולה סדור המבהיר לחוקר מיהו הגורם בגוף הציבורי שאליו הוא אמור לפנות, המשטרה אינה מאתרת מידע שלכאורה קל לאתר אותו וסוגרת את תיק החקירה". בעקבות התלונה הובטח שהמרכז לגבייה ימנה איש קשר עם המשטרה.

• אדם בן 72 הסובל ממחלות לב ודלקת פרקים ומתקיים מקצבת אזרח ותיק, טס לחו"ל וחזר ארצה לאחר שנתיים, כאשר בנו נפטר. לאחר ה"שבעה" הוא לקה בליבו ונותח. בית החולים טען שביטוח הבריאות שלו אינו בתוקף ודרש ממנו לשלם 137,000 שקל. הביטוח הלאומי השיב, כי האיש צבר פיגור של חודשיים בדמי הביטוח, אך בטעות נרשם כאילו הפיגור הוא בן 14 חודשים. ביטוח הבריאות חודש ובהתערבות הנציבות הסדירה קופת החולים את התשלום במלואו.