יש לחדש מיד את ההליכים להפקעת קבר הרשב"י במירון ולהעבירו לידי המדינה. זו עמדת הדרג המקצועי בכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כפי שהציגו (29.6.23) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כרמית יוליס, והמשנה לפרקליט המדינה, אורית קוטב, לשרי האוצר ושירותי הדת, בצלאל סמוטריץ' ומיכאל מלכיאלי. אתר הקבר מוחזק בידי שורה של גורמים, חלקם ישויות משפטיות וחלקם לא, וסובל מחוסר תיאום והפרות חוק אשר הגיעו לשיאם הטרגי באסון מירון בשנת 2021. בשנת 2007 החלה המדינה בהליכי הפקעה, במטרה ליטול לידיה את ניהולו, ואז החלו הליכים פוליטיים ומשפטיים ממושכים. בשנת 2020, בעידודו של בג"ץ, הושגה פשרה בין המדינה לבין המחזיקים הנוכחיים, ולפיה ניהול האתר יועבר לידי ועדת החמישה וימונה לו מנכ"ל מקצועי. ההסדר היה לשלוש שנים ונקבע שעם סיומן תוכל המדינה לחדש את הליכי ההפקעה. יוליס וקוטב אומרות, כי אין כל תחליף להפקעה, וכי זו עמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, היחידה לאכיפה במקרקעין, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. הן מציינות, כי גם רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, העומד בראש ועדת החמישה, שותף לאותה דעה. הרב רבינוביץ סיפר בהרחבה, בעדותו בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, כיצד הוא מתקשה לפעול בצורה עניינית אל מול התנגדות ארבעת החברים האחרים, המייצגים את המחזיקים הנוכחיים. לדברי יוליס וקוטב, "יש קושי משמעותי לנהל את האתר באופן מיטיבי כאשר יש גורמים פרטיים שאינם המדינה שטוענים לזכויות בניהול האתר. ניהול האתר במשותף על-ידי המדינה וגורמים פרטיים אינו נותן מענה הולם לבעיות הניהול של האתר. יש יתרונות דרמטיים לניהול אחיד על-ידי גוף ציבורי מטעם המדינה. יתרון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זאת ניהול הליכים לסילוק פולשים לטובת הרחבת השטחים לציבור, פיתוח תשתיות והוצאת היתרים כדי לשפר את המקום לקליטת קהל, ביטוח האחריות על האתר באמצעות גורם מרכזי מטעם המדינה ותקצוב של האתר לטובת המשך פיתוחו". יוליס וקוטב מדגישות, כי "במקביל להשלמת הליכי ההפקעה יש להיערך היטב לניהול האתר על-ידי המדינה, על כלל המשמעויות הנובעות מכך ולגבש הסדר מיטבי לניהול האתר ליום שאחרי ההפקעה, לרבות קביעת הגורם מטעם הממשלה שינהל את האתר". הן מציינות, כי חידוש הליכי ההפקעה עולה בקנה אחד עם מדיניות השרים הקודמים שהורו על כך, ומזכירות שההסדר הזמני פקע בחודש ינואר ולכן יש לקבל החלטה בהקדם. עמדתן של יוליס וקוטב כוללת גם את הכשלים הניכרים בניהול האתר בידי ועדת החמישה, כאמור - בשל התנגדות בעלי העניין הנוכחיים. בין היתר מדובר בסירוב של חלק מחברי הוועדה לחתום על ייפוי כוח לעורכי הדין העוסקים בסילוק הפולשים שבנו במקום למעלה מ-70 מבנים בלתי חוקיים; התנגדות של חלק מהם להליכים להריסת מבנים מסוכנים; אי-מינוי מנהל לאתר מזה שנה; וחוסר הסכמה של חברות הביטוח לבטח את חברי ועדת החמישה, דבר המונע ניהול תקין של האתר. עוד הן אומרות, כי במצב הנוכחי קשה לקדם הוצאת היתרי בנייה ולהשקיע בתשתיות במירון. לדברי יוליס וקוטב, "תקופת הניסיון הוכיחה כי אין ביכולתה של ועדת החמישה להתמודד עם האתגרים שהאתר מציב וזאת גם מבלי להידרש להשלכות האסון שהתרחש והמשמעויות הנגזרות ממנו. התנהלותה של הוועדה לאורך הזמן החולף מעידה כי היא אינה יכולה לתקן את הליקויים שיש באתר והמצב באתר אינו משביע רצון בלשון המעטה... ועדת החמישה נועדה לנהל בצורה משותפת את האתר ולפתור, בין היתר, את הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה. עם זאת, התנהלות ההקדשות מקשה מאוד על תיקון הליקויים ומשכך היא אינה ממלאת את תפקידה וההסדר אינו מקוים. בחלק מהמקרים, ועדת החמישה העדיפה אינטרסים פרטיים צרים על פני ניהול האתר לטובת הציבור".