הקבלן יאיר ביטון, לשעבר בעל השליטה בחברת ב.יאיר, יורשע בקבלת דבר במרמה וירצה תשעה חודשי עבודות שירות וקנס שגובהו ייקבע בידי בית המשפט. כך הסכימו הצדדים (9.7.23) בתום דיון בערעורה של המדינה על זיכויו של ביטון בנוגע לקשריו עם העבריין יצחק אברג'יל בשנים 2008-2007. על-פי כתב האישום, בשנת 2007 קשרו אברג'יל וביטון קשר להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו בדרכי מרמה באמצעות ב.יאיר. לטענת המדינה, אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה אל אברג'יל ולמי מטעמו. ביטון דאג לכך שחברת ב.יאיר תחתום בשנים 2008-2007 על חוזים לבניית 86 הדירות עבור חברת גן רווה, שהוקמה לצורך מזימה זו, תמורת 41.6 מיליון שקל. בפועל היא שילמה 52 מיליון שקל, מתוכם הועברו 7 מיליון שקל לאברג'יל ומקורביו, ועוד 6 מיליון שקל נמשכו לצורך השקעה בקזינו ברומניה שהיה בבעלות אברג'יל. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת טלי חיימוביץ) זיכה את ביטון מכל אשמה לאחר שקבע, כי לא הוכח שהיה קשר פלילי בינו לבין אברג'יל. לדברי חיימוביץ, המדינה לא הוכיחה שתשלומי היתר לטובת גן רווה מהווים ראיה נסיבתית למרמה הנטענת. עוד קבעה חיימוביץ, כי המדינה גם לא הוכיחה שביטון היה חייב כספים לאברג'יל. בערעורה ביקשה המדינה להרשיע את ביטון ברוב העבירות שיוחסו לו: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך והלבנת הון. בתום הדיון בפני השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב הסכימו הצדדים, כי ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה (ללא נסיבות מחמירות) וייותר על-כנו הזיכוי מעבירות מנהלים וניירות ערך. הצדדים הסכימו שיש תשתית ראייתית ועובדתית להרשיעו בהלבנת הון, אך הם חלוקים בשאלה האם הייתה לו הזדמנות נאותה להתגונן במחוזי מפני עבירה זו. הם יגישו סיכומים בכתב, בית המשפט העליון יכריע, אך בכל מקרה - העונש לא ישתנה. את המדינה מייצגים עוה"ד אופיר טישלר, איתי שהם, עפרה קרמני-אוטולנגי ויונתן טל; ואת ביטון - עוה"ד איתן פלג, אסף גולן, עמית חדד, אלי פרי ודורון מנשה. ביטון גם מואשם בעבירות שוחד ושיבוש בפרשת רונאל פישר. הוא מכר לפני שנתיים את השליטה בחברת ב.יאיר.