במהלך הדיון התייחסה עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים לשאלת ח"כ ואליד אל הואשלה, האם יש כוונה לצלם אנשים שיוצאים להפגין ולאכיפת משמעת בהפגנות, ואמרה כי זו אינה תכלית הצבת המצלמה בהצעת חוק. המשטרה לא תוכל להציב מצלמה למטרה הזו (סדר ציבורי). עם זאת, ככל שתוצב מצלמה למניעת פשעים ובאזור צילום המצלמה מתקיימת הפגנה, ככל שלא צולמו עבירות שבוצעו כפי שמפורטות בהצעת חוק, לא ניתן יהיה לעשות שימוש טכנולוגי במידע שיש במערכת. "מדובר במערכות שמזהות עצמים שאינם בני אדם. הן פחות רלוונטיות להפגנות". עו"ד סנ"צ גלעד בהט ממשטרת ישראל הוסיף כי אין שימוש במצלמות לתכליות שאינן קבועות בהצעת החוק. עו"ד דבי גילד-חיו, מהאגודה לזכויות האזרח טענה כי כל מה שקשור לביטחון הציבור והמדינה נתון לפרשנות ועלול לסכן את
חופש הביטוי והזכות למחאה של אזרחי ישראל ."אם זו לא הכוונה, אז שהוועדה תכניס הסתייגות - שצריכה להיות זהירות מיוחדת בכל הקשור לפגיעה בחופש ביטוי והפגנה. תכתבו מראש שזו לא הכוונה שלכם, כדי שבית משפט לא יכתוב את זה".
עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה, הגיב ואמר כי נושא ההפגנות וחופש הביטוי מעלה שאלות כבדות משקל. "אנחנו מדברים על לוחיות-רישוי ולא על זיהוי פנים. אדם שנוסע בשדרות שאול המלך, לא בהכרח מגיע או לא מגיע לרחוב קפלן, יש עוד מקומות רבים שהוא יכול להגיע אליהם". יו״ר הוועדה ח"כ
צביקה פוגל הוסיף כי המטרה אינה לצלם את ההפגנה. "לא אתן לזה לקרות, אבל אם המצלמה תקלוט אדם שעבר עבירה מהמפורטות בחוק ותסייע להעמיד אותו לדין - אשמח שזה יקרה".
בנושא שימוש במאגר הנשמר והדרישה שעלתה בדיון כי לשימוש בו יידרש פיקוח של בית משפט, ציין סנ"צ בהט, כי בשנת 2022 כ-13,600 תעודות עובד ציבור (ראיות מהמערכת בחקירת עבירות חמורות) הוצאו מהמסגרת הזו בעבירות החמורות. כתב אישום בעבירות ניסיון המתה הוגש נגד כ-101 מעורבים וישנם 45 תיקים כראיה מכרעת של המערכת הזו בלבד. "אלה היקפים רחבים. אין תוחלת לרוץ בכל אירוע כזה לבקש צו מבית משפט, ויש פה השלכה בעייתית על היכולת של המשטרה לתפקד". נציגת יועמ"ש לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) אמרה כי הסייגים שנקבעו לתכליות השימוש - דיווחים לכנסת, תקנות המידע - מאזנים לטעמנו את השימושים שנקבעו בהצעת החוק. "המערכת חיונית ונדרשת לצורך סיכול טרור, ויהיה קשה לבצע זאת כאשר יש צורך לבקש צו מבית המשפט לכל פעולה מהמאגר".