המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד מאיר לוין: "החוק ישליך בצורה מאוד משמעותית על אנשים הזקוקים לסיוע הזה, תודה על ההשקעה והצלילה לפרטים ועל הניסיון היישומי שאין לו תחליף, יישר כוח ליו"ר הוועדה ולצוות". בשונה מהמצב הקיים, ריבית הפיגורים תופרד לריבית ולדמי פיגורים, כך שניתן יהיה להבחין בין הריבית השומרת על ערך הכסף של הנושה, לבין הרכיב שנועד לתמרץ את החייב לשלם (דמי פיגורים). דמי הפיגורים יצטרפו לחוב אחת לשלושה חודשים (ולא באופן יומיומי), יבוטל מנגנון הריבית דה-ריבית לגביהם (כך שלא יתפחו כפי שקורה היום) ובמקרה של חייב העומד בצו תשלומיו בהוצל"פ, הם כלל לא יצטרפו לחוב ברבעון בו עמד בתשלומיו.

הפחתת דמי הפיגורים לחייב העומד בצו תשלומיו: 1. בשונה מהמצב היום, ההפחתה תחול אוטומטית אחת לרבעון ללא צורך בבקשה של החייב. 2. לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, בשל ההפרדה בין הריבית לדמי הפיגורים, בחובות המתנהלים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, יופחת רק הרכיב התמריצי (דמי הפיגורים). בחובות המתנהלים לפי הסכם, כגון חובות לבנקים, יופחתו הריביות בשיעור של 25% או בשיעור דמי הפיגורים בהתאם לחוק החדש, לפי הגבוה מבין השניים. באופן זה, ניתן לוודא שריביות הסכמיות שנתונות במקרים רבים ל"נושים גדולים", יופחתו לפחות בגובה הפחתת דמי הפיגורים של "נושים קטנים". ועדת החוקה אישרה היום (ד') לקריאות שניה ושלישית, את הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, והצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022. חוק פסיקת ריבית והצמדה, מסדיר את מנגנוני הריבית וההצמדה שחלים על סכומים שנפסקו בהחלטות של רשויות שיפוטיות. הצעות החוק הממשלתיות המונחות בפני הוועדה, מבקשות לערוך שינויים מקיפים במנגנוני חישוב הריבית וההצמדה שלפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. מטרת השינויים המוצעים היא לעצב מנגנוני ריבית והצמדה שיתאמו בצורה טובה יותר לתכליות הכלכליות והחברתיות העומדות בבסיסם, ולמאפיינים הנוכחיים של המשק הישראלי. במקביל, מוצע לערוך התאמות נרחבות בחוק ההוצאה לפועל, ולמעלה מ-100 תיקונים עקיפים בחוקים רבים נוספים, שמאמצים את המנגנונים שבחוק. הצעות החוק מבוססות על המלצות ועדה ממשלתית בין-משרדית לבחינת מנגנוני הריבית לפי חוק פסיקת ריבית אשר הוגשו באוקטובר 2021 עיקר התיקון עוסק בהפרדת מנגנון הריבית ממנגנון דמי הפיגורים ובהתאם לכך הסדרת כל אחד מהמנגנונים האמורים באופן שיגשים תכלית זו. עוד מוצע לערוך תיקונים בחוק ההוצאה לפועל, כך שדמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים וכן מוצע להרחיב את שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. נוסף על כל אלה, מוצעים תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל שמטרתם ליישם את השינויים המוצעים בהצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה.

פירוט התיקונים המרכזיים בהצעת החוק:

• סמכויות הרשות השיפוטית - מוצע להרחיב את האפשרויות העומדות כיום בפני רשות שיפוטית, ולהסמיך אותה לפסוק על הסכום הפסוק ועל הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, ריביות והצמדה מסוגים שונים.

• הסדרי ברירת מחדל באשר לסוג הריבית ולתקופת הריבית - כדי להימנע מחוסר ודאות ומחלוקות בין הצדדים, מוצע לקבוע הסדרי ברירת מחדל לעניין סוג הריביות ומועד תחילתן.

• אופן חישוב ריבית הבסיס ומועד צירופה לקרן העדכנית - שיעורי הריבית שנקבעים בתקנות הם שנתיים ואילו הוספת הריבית לחוב מבוצעת באופן יומי, ועל כן נקבעו הוראות לעניין אופן חישובן וצירופן לחובות.

• הסדר מנגנון "דמי פיגורים" - לפי המוצע, ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל יתווספו לסכום כסף שיש לשלמו "דמי פיגורים", במקביל להמשך תשלום ריבית בסיס על הסכום. בשונה מהמצב הקיים, הוספת דמי הפיגורים על הסכום תיעשה פעם בשלושה חודשים (ולא באופן יומיומי), והם ייצברו בנפרד ולא יצורפו לקרן העדכנית, כך שלא יחול על דמי הפיגורים מגנון הריבית דה-ריבית.

• ריבית מטבע חוץ - מוצע לבטל את ריבית מטבע חוץ הקיימת כיום בחוק. בנוסף, מוצע להוסיף הסדר הנוגע למועדי ההמרה לשקלים חדשים של סכומים שנפסקו על-ידי רשות שיפוטית במטבע חוץ.

• אופן חישוב הריביות ודמי הפיגורים - חישוב הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, בדומה למצב הקיים, במסגרת תקנות שיובאו לאישור ועדת הכספים על-ידי שר האוצר, לאחר היוועצות בשר המשפטים ובנגיד בנק ישראל.

ח"כ גלעד קריב: "אני מברך על העבודה שהושקעה כאן ועל ההסכמות בסוגיות המרכזיות. אני מודה לנציגי הממשלה ובנק ישראל ובעיקר לנציגי החברה האזרחית, ואני רוצה לאחל ליו"ר שיהיו לך הרבה הזדמנויות להעביר חקיקה בהסכמה שתכליתה לסייע לאזרחי ישראל, בעיקר אלו שלא זוכים לצדק משפטי".