שר המשפטים,
יריב לוין, אישר להפיץ (11.9.23) לתגובות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים, שמטרתה המעשית היא צמצום ניכר של הלכת אפרופים בנוגע לפרשנות חוזים עסקיים. על-פי התזכיר, פרשנותו של כל חוזה שהיקפו מעל 15 מיליון שקל תהיה בהתאם ללשונו, אם כי ייקבעו גם מקרים חריגים בהם לא יחול כלל זה.
בשנת 1995 קבע נשיא בית המשפט העליון דאז,
אהרן ברק, את הלכת אפרופים, אשר העניקה משקל גם לפרשנות בדיעבד של החוזה על-פי כוונותיהם של הצדדים. ברק קבע, כי יש לבחון את הנסיבות והלשון יחד ומתוך הבחינה המשולבת לפרש את החוזה, וזאת תוך מתן עדיפות לאומד הדעת העולה מלשונו הרגילה והטבעית של החוזה. עוד נקבע, שכאשר לא ניתן להתחקות אחר אומד הדעת של הצדדים, יש לפנות לתכלית המקובלת וההוגנת של חוזים דומים, שהיא התכלית האובייקטיבית (בהתחשב בזהות הצדדים ומאפייניהם של אנשים סבירים בנעליהם, תוך היעזרות בערכים כגון סבירות ותום לב).
הרכב מורחב של בית המשפט העליון אשרר הלכה זו ודעת הרוב הבהירו, כי מטרתו העליונה של פירוש החוזה הוא בירור כוונתיהם של הצדדים. הלכת אפרופים ספגה לאורך השנים ביקורת בטענה שהיא יוצרת חוסר ודאות, שכן ייתכן שבדיעבד יקבע בית המשפט פרשנות השונה מכוונתו המקורית של לפחות אחד מן הצדדים. כאשר כיהן
יורם דנציגר (אשר היה לפני כן עורך דין מוביל בתחום המסחרי) בבית המשפט העליון, הוא הוביל פסיקה אשר קבעה מעמד בכורה ללשון החוזה על פני כוונות הצדדים. בהמשך תיקנה הכנסת את חוק החוזים ולפי רוב הפרשנויות - אימצה את דרכו של דנציגר.
כעת אומר משרד המשפטים, כי יש להבהיר עוד יותר את המצב כאשר מדובר בחוזים עסקיים גדולים, שכן "מדובר בצדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים. ביכולתם של גורמים אלה לעצב את החוזה כרצונם כחלק מעקרון חופש החוזים, כאשר ניתן להניח שביחס לחוזים אלו קדם משא-ומתן מפורט בכל הנוגע לתנאי ולשון החוזה ושהצדדים השקיעו זמן ומשאבים בניסוח מיטבי של החוזה, תוך הסתמכות על ייעוץ משפטי בעניין, על-מנת שהחוזה ישקף את רצונם המשותף".
על-פי התיקון המוצע, "חוזה עסקי יפורש לפי לשון החוזה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (א) פרשנות כאמור תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין; (ב) יש סתירה בין הוראות שונות בחוזה; (ג) לא ניתן לקיים את החוזה בהתאם לפרשנות כאמור". עוד נאמר בהצעה, כי הוראות אלו "יחולו אם אין הוראה אחרת לעניין הנדון שנקבעה בחוזה", כלומר: הצדדים יוכלו לקבוע במפורש הוראות פרשנות אחרות.
התיקון יחול על חוזים בהם כל הצדדים הם עוסקים (למעט אם מחזורו של אחד מהם נמוך מ-4 מיליון שקל בשנה), היקפם כאמור 15 מיליון שקל ומעלה והצדדים פעלו על סמך ייעוץ משפטי. לדעת משרד המשפטים, "קביעת ברירת מחדל זו ביחס לחוזים עסקיים, תסייע ליצירת ודאות לעוסקים בתחום וכן תביא להוזלת העלויות הכרוכות בהתדיינויות משפטיות בשאלת פרשנותם של חוזים מסוג זה, ובתוך כך צפויה לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט".