בקול דממה דקה, ולאחר 5 שנים בהן שכבה העתירה בבית המשפט העליון, משכה יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, את עתירתה נגד חוק המרכולים שיזם שר הפנים דאז אריה דרעי. שלושת שופטי ההרכב בבג"ץ, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ורות רונן, החליטו לאחרונה כי "בהינתן הודעת העותרת כי היא אינה עומדת על עתירתה בעת הזו, העתירה נמחקת בזאת בלא צו להוצאות". חוק המרכולים אינו מתייחס למרכולים עצמם, אלא לסמכותו של שר הפנים לקבוע כי לא יאושר חוק עזר בנושא פתיחת עסקים בשבת שנועד כדי לספק צרכים שהם, לדעת שר הפנים, צרכים חיוניים. בפועל, מיושם החוק רק לגבי חוק העזר העירוני שחוקקה עיריית חריש. בעתירה אחרת בנוגע לסגירת מרכולים בשבתות, שפסק הדין בה ניתן ביוני השנה, בחר בג"ץ שלא להכריע בעתירה, אם כי קבע שרשויות מקומיות יכולות לחוקק כבר כעת חוקי עזר אשר יקבעו כללים לפתיחת חנויות בשבתות. הדיון בעתירה זו, שהוגשה ב-2018, התעכב מספר שנים, בנימוק שנפלה תקלה בטיפול בה בבית המשפט העליון. ארבע העתירות לא נדונו בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ורק בסוף 2022 ביקשה הנשיאה את תגובת המדינה, חודש אחרי הבחירות לכנסת, שחל כשממשלת השינוי עדיין מכהנת בשל הקשיים בימין להקים ממשלה. בעקבות הדיון בעתירות, ולאור הערות השופטים, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, הסכימו העותרות - עיריות ראשון לציון, חולון, גבעתיים ומודיעין-מכבים-רעות - למחוק את העתירות במתכונתן הנוכחית. בג"ץ ציין בפסק דינו, כי המחלוקת בין הצדדים עומדת בעינה. העיריות סבורות שעל שר הפנים לפרסם מדיניות ביחס לעמדתו כלפי חוקי עזר כאלה, בעוד המדינה סבורה שעל העיריות להכין את החוקים ולהעבירם לאישור השר גם בלא התוויית מדיניות כוללת. השופטים הפנו את הצדדים להמשך ההידיינות ביניהם, תוך שהעיריות יוכלו לעתור שוב אם מיצוי ההליכים לא יעלה יפה. לנוכח המבוי הסתום בעתירה זו, הבינה גלאון שסיכוי העתירה קלושים עד אפסיים, והעתירה נמחקה. המשמעות היא אפוא שחוק המרכולים יישאר על-כנו. בעוד שברמה ההצהרתית הביעו באופוזיציה הנוכחית התנגדות לחוק המרכולים, ממשלת השינוי של בנט-לפיד, כך מתברר, דווקא הגנה עליו בבג"ץ והתנגדה בפועל לפתיחתם של מרכולים בשבת. בתשובה שנשלחה בתחילת דצמבר 2022, טענה ממשלת לפיד כי דין העתירות להידחות. זאת משום שלמרות בקשות חוזרות ונשנות מצד משרד הפנים מהעיריות להשלים את טענותיהן, הן לא עשו זאת.